הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
נולד כיעקב אוזן בעיר שדרות. כיום גר בתל אביב. פירסם שני ספרים: "משה חוואטו והעורב" (1996) בהוצאת קשת ו"עבריין צעצוע" (2002). בשניהם הוא מציב את השוליים החברתיים במרכז העלילה ומעצב טיפוסים ביזאריים וצבעוניים. הביקורת העריכה את השימוש שעשה בשפה ואת השילוב של הומור ורצינות, רגישות ובוטות, אותנטיות "ילידית" ותרבותיות. כמה מן המבקרים ציינו שלעתים ניסה אוז להשיג בכתיבתו יותר ממה שהצליח להשיג בפועל.
נולד, גדל ומתגורר בדימונה. ב-1987 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. למד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות עברית ובתוכנית הלימודים הכלליים. לאחר מכן המשיך בלימודי ספרות לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לכתיבה יצירתית. שיריו התפרסמו במוספי הספרות ובאנתולוגיות שונות, בין השאר ב"וקראתי לכך אהבה" (בעריכת משה דור, 2008). מורה לכתיבה יוצרת ונודד ברחבי "הארץ" עם מופע בשם "משהו עוד כאן", הכולל סיפורים קצרים ושירים מולחנים בליווי נגינה בגיטרה.
נולד בעיר סאנוק, פולין. קיבל חינוך מסורתי ועברי-ציוני. בנעוריו למד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני" בוורשה וקיבל סמיכה לרבנות. לאחר מכן יצא ללמוד חקלאות בטולוז, צרפת. עוד בנעוריו בפולין החל לפרסם שירים בחתימת "עזריאל החיימי", הח"דור"ים הכרה ציונית-סוציאליסטית. ב-1932 עלה ארצה עם רעייתו, בת עירו, הסופרת רבקה גורפיין, ושניהם נמנו עם מייסדי קיבוץ עין שמר, שבו היו חברים כל חייהם. בצד התפקיד המרכזי שמילא בחיי הקיבוץ התמסר לשליחויות ולמשימות שונות במסגרת הקיבוץ הארצי ומטעמו. ב-1943 היה ממייסדיו ועורכיו של היומון "משמר" (לימים על ה"משמר"), וב-1946 השתתף בייסוד "המרכז לתרבות מתקדמת". בשנים 1948-1950 כיהן כמשנה לשגריר ישראל בפולין, והשתתף בארגון העלייה הגדולה משם. מתחילת שנות החמישים ועד סוף ימיו היה מראשי הוצאת הספרים התנועתית, ספרית פועלים. בין השאר ערך במסגרתה, עם משה שמיר ושלמה טנאי, את האנתולוגיה "דור" "בארץ" (1958), שסימנה ובמידה רבה עיצבה את פני הקאנון של ספרות "דור" תש"ח. במקביל מילא תפקידים שונים באגודת הסופרים העבריים, כולל תפקיד יו"ר האגודה, וערך כמה ממפעליה, בהם הירחון ""מאזניים"", "מאסף אגודת הסופרים" וספריית "מקור".
נולדה במחנה הפליטים אשווגה בגרמניה ועלתה לארץ עם הוריה ב-1949. ילדותה עברה עליה בתל אביב, ברמת גן ובחולון. למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים וכן עיצוב סביבתי ב"בצלאל". נשואה לאהוד אולמרט ואמה של החוקרת והעורכת דנה אולמרט.
משורר, חוקר פולקלור ומתרגם נולד בגרייבה, פולין, ולמד באוניברסיטאות קניגסברג וברן. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית ונשלח מטעם קרן היסוד לארצות רבות. עלה ארצה ב-1933 והתיישב בירושלים. לאחר קום המדינה נטל חלק נכבד בהעלאת יהודי הודו ארצה. פירסם מאמרים וספרים בחקר הפולקלור היהודי בשפות שונות. נמנה עם תומכיה הנלהבים של לשון אספרנטו ככלי לקידום ההבנה והשלום בין העמים וכתב שירים בלשון זו. בעברית כתב את הפואמה "בין אדם לקונו" (יבנה, 1943).
נולד ב-1898 (ולפי גרסה אחרת ב-1896) למשפחה חסידית בכפר בפלך רודקי בגליציה המזרחית. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבת ויז'ניץ, ועמד בבחינות בגרות אקסטרניות. השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי, ונפל בשבי הרוסי. בעת שהותו ברוסיה ב-1917 פירסם את ראשוני מאמריו בעיתונות העברית ("העם") והיידית ("פעטראָגראַדער" "טאָגבלאַט"). בשנות העשרים למד באוניברסיטת וינה במחלקות לפילוסופיה ולשפות המזרח, וכן בבית המדרש העברי למורים, והיה פעיל בתנועה הציונית. מ-1922 נעשה הכתב בווינה של כמה עיתונים עבריים בארץ ישראל ("הארץ"), בפולין ("הצפירה", "היום") ובארצות הברית ("הדאר"), וכן השתתף בקביעות בעיתוני יידיש. בתחילת שנות השלושים התוודע לחיים נחמן ביאליק, וטרח הרבה לשמשו ולסייע לו במסירות בביקוריו בווינה. הוא ליווה את המשורר בקיץ 1934 בעת שאושפז לניתוח שממנו לא קם, והימצאותו ליד מיטתו בימיו האחרונים נעשתה לחוויית חייו המכרעת.
נולד באוסטרוב-מזובייצק, פולין. למד בבתי ספר של רשת "תרבות" ובגימנסיות העבריות בביאליסטוק ובבריסק. בסוף שנות העשרים היגר עם משפחתו לבלגיה, השלים את לימודיו באוניברסיטת בריסל וקיבל תואר דוקטור על חיבורו "הציונות והשאלה היהודית". שלט ביידיש, פולנית, עברית, צרפתית וספרדית. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", והיה פעיל בהסתדרות הציונית בפולין, בבלגיה, בצרפת, בקובה (1941־1942) ובמקסיקו (1942־1961). לדרום-אמריקה הגיע ב-1941 כפליט באוניית פליטים שברחו מאירופה וזכו למחסה בקובה, וב-1942 התיישב במקסיקו. במשך כל השנים הוסיף לעסוק בחינוך יהודי ובהוראה. ב-1961 עלה ארצה, המשיך בהוראה וכן הצטרף למפ"ם, היה פעיל בה ואף נבחר לשמש בתפקידים במוסדותיה.
נולד בירושלים, קיבל בילדותו חינוך דתי-לאומי והיה חבר בתנועת "בני עקיבא". בגיל ארבע-עשרה עזב את בית הוריו ולמד כעשר שנים בישיבות חרדיות-ליטאיות (1982-1992). במהלך העשור השלישי לחייו עזב את הדת ובחר באורח חיים חילוני. למד תסריטאות ובימוי בבית הספר הפתוח לקולנוע וטלוויזיה של תל אביב (1996-1994), ולאחר שסיים שימש כמורה לתסריטאות (1997). בגיל שלושים החל ללמוד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ולכתוב עבודת דוקטור בנושא: "יחסם של חז"ל לחטאיהם המיניים של גיבורי המקרא". הוא מרצה למקרא ולספרות חז"ל במכללת "ספיר" ובמוסדות אחרים.
נולד באלטונה, גרמניה, והתחנך בגימנסיות קיל והמבורג. ב-1938 הוגלה עם אלפי יהודים לזבונשין, פולין, ומשם עלה ארצה כנער עולה בלתי לגאלי ב-1939. הצטרף להכשרת "הנוער העובד והלומד" בקיבוץ נען עד 1941. היה מראשוני הבריגדה היהודית הלוחמת בצבא הבריטי והשתתף במלחמת העצמאות. מאוחר יותר עבד ב"הולנד בנק" והיה מנהל מחלקה בסניף התל-אביבי, עד סגירת הבנק בארץ. שנים רבות היה עורך ועיתונאי ב""על המשמר"".