הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בכפר קטן בשם ז'אדובה או יאדובה (Zhadova/Jadova ) ליד העיר טשרנוביץ, בירת חבל בוקובינה. הורי הוריו היו יהודים יראי שמים מהרי הקרפטים. אביו ואמו היו יהודים מתבוללים משכילים. האב עבד כמהנדס טחנות קמח. כבן שמונה היה כשפלשו הגרמנים לכפר הולדתו. תחילה הרגו יהודים שהלכו ברחוב לתומם, ובהם את אמו. לאחר מכן גירשו את רוב יהודי האזור, ובכללם את הילד אהרן ואת אביו, והגלו אותם לטרנסניסטריה, אותו חלק של אוקראינה שהיטלר מסר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה בברית המועצות. במשך יותר משלוש שנים נדד הילד אהרן במרחבים הפוריים והפרועים של אוקראינה. לקראת תום המלחמה נספח לצבא הרוסי שנע מערבה. אחר כך נדד לבדו עד שהגיע לאיטליה. ב-1946, לאחר כמה חודשי שהייה על החופים באזור נאפולי, עלה על ספינה והגיע לארץ.
נולדה במחנה עקורים בקפריסין, עלתה לארץ בגיל עשרה ימים עם הוריה יוצאי רוסיה. ב-1975 הקימה וניהלה את הגלריה "נינווה" ברחוב גורדון בתל אביב, ואירגנה שם ערבי ספרות. עבדה במשרד הבינוי והשיכון, שם שימשה יועצת ל"ועדה לשילוב אמנות בבנייה".
נולד בעיירה אוסטרוג (אוסטרהא), אוקראינה. בנעוריו למד בישיבת מיר. ב-1905 היגר עם בני משפחתו לניו יורק, שם למד בתיכון אמריקני לצד לימודים בישיבת ר' יצחק אלחנן, שהיתה מרכז תלמידי ישיבות שזה מקרוב היגרו. ב-1915 קיבל אפרת (שאת שם משפחתו נהגו לבטא EFROS) תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ובמקביל את הסמכת בית המדרש לרבנים קונסרבטיבים. בשנים 1954-1918 שימש מרצה לעברית ולמחשבת ישראל באוניברסיטאות בערים שונות בחוף המזרחי בארצות הברית. ב-1947 נשלח עם המשורר היידי ה' לייוויק לתעד את מחנות העקורים באירופה. סדרת כתבות בנושא זה פירסם ב"הדאר". ב-1954 הוזמן לשמש דיקן המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל (שהפך מאוחר יותר לחלק מאוניברסיטת תל אביב). עלה לארץ, וב-1956, עם הקמת אוניברסיטת תל אביב, נבחר לרקטור הראשון שלה, ובתפקיד זה שימש עד 1959.
נולד בסנט פטרבורג. עלה לארץ בגיל שמונה. סיפוריו הקצרים מאוד התפרסמו במדור שבועי במוסף הספרות של עיתון ""הארץ"". סיפוריו תורגמו לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לאיטלקית ופורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת. מפרסם רשימות ביקורת ספרות בעיתונים (""ידיעות אחרונות"" ו""הארץ"") ומלמד כתיבה יוצרת. נשוי לחוקרת הספרות והעורכת שי צור.
נולד בווילנה וגדל בלודז', פולין, שם שוטט לבדו כילד בתקופת הדמדומים שקדמה למלחמת העולם השנייה, בעיקר באזורי השוליים של העיר: מקומם של הדחויים מרצון או מכורח, ספק סוחרים, ספק סרסורים ל"דבר" עבֵרה, גנבים קטנים וגדולים, זונות וכיוצא באלה.
נולדה בירושלים. למדה ספרות עברית ופילוסופיה לתואר ראשון, וספרות עברית לתואר שני ולתואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה את עבודת הדוקטור, "סוף המעשה: על אופני הסיום ביצירותיו של ש"י עגנון" (2000), בהנחיית פרופ' גרשון שקד. לימדה ספרות בבית הספר "תיכון שליד האוניברסיטה" בירושלים, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת קיימברידג'. מ-2006 היא מלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
נולדה בירושלים. בת יחידה להורים שמשפחתם נרצחה בשואה. אביה הוא הסופר והעיתונאי מנחם ברש-רועי, שהיה כתב העיתון ""ידיעות אחרונות"" במשך כיובל שנים. למדה בגימנסיה העברית "רחביה". את שירותה הצבאי עשתה ככתבת ב"במחנה נח"ל", ב"במחנה גדנ"ע" וב"מחניים". למדה לשון וספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ומחשבת ישראל ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן היתה כתבת בעיתון "דבר" ובשנים 2003-1976 חברת מערכת ""ידיעות אחרונות"". בשנים 1981-1980 התגוררה בקהיר, לשם הגיעה עם בעלה, אהרן ברנע, ששימש כנספח העיתונות בשגרירות ישראל. כשחזרה לארץ המשיכה לכתוב במוספים שונים של העיתון ""ידיעות אחרונות"".
נולד בווילנה, ליטא, למשפחה מסורתית, אך כבר בגיל עשר החל להתרחק מעולם המסורת של הוריו. הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה פעיל בקן וילנה. הכשיר עצמו לעלייה לארץ, למד ראיית חשבון ועבד כמנהל חשבונות בבית חרושת לעיבוד עורות. יצא לתקופת הכשרה ואף למד נהיגה, מעשה נדיר בין המכשירים עצמם לעלייה. ב-1931 הגיע ארצה, הצטרף לקיבוץ עין שמר והיה אחד ממייסדיו. בקיבוץ עבד במסגרייה ובאחזקה, והיה חבר הקיבוץ כמעט שלושים שנה.
נולד, גדל והתחנך בבאר שבע. עורך שותף בכתב העת "פירמה", המגזין החודשי של העיתון "גלובס". ממייסדי להקת הפופ "קנאק/פופ" (1993-1999) ולהקת "פינג פונג" (1998-2000) שהופיעה באירוויזיון ב-2000. ממייסדי התנועות "האקדמיה החופשית" (מ-1999) העוסקת בשירה, באמנות, בקולנוע ובפוליטיקה, ו"גרילה תרבות" (2007) המשלבת פעילות תרבותית במאבקי עובדים. מייסד ועורך כתב העת לספרות ואמנות "מעין" (מ-2005, עם יהושע סימון), שהפך ב-2008 להוצאה לאור, עם הוצאת ספר השירה של ואן נויין. ערך (עם אחרים) את "אדומה: אנתולוגיית שירה מעמדית" (2007). תירגם (עם אהרן שבתאי) משירי אמירי ברקה ("מעין" 2, 2005) ואף משירי אדוארד ליר, טריסטן צארא ואחרים בפסבדונים.
נולדה בקופנהגן, דנמרק. גדלה והתחנכה בירושלים. קיבלה תואר ראשון בחוגים לתולדות התיאטרון ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים ותעודת הוראה מ"מכון כרם" להכשרת מורים. לקטורית בהוצאת כתר (2005-2003) ומבקרת ספרות ב"קול ישראל" (2008-2003). מורה לספרות ומוכרת בחנות ספרים משומשים.
