הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בחיפה לאב עורך-דין ולאם עקרת בית. בילדותו גילה בבית סבתו את כרכי "התקופה" ונשבה בקסמי עולם הספרות העברית. בנעוריו קרא את כתב העת "עכשיו" של גבריאל מוקד, שהיה לדמות מרכזית בכתיבתו והשפיע על יצירתו. למד בבית הספר התיכון "חוגים" בחיפה. למד לתואר ראשון בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. עובד בחברה כלכלית.
נולד בצ'כוסלובקיה. כותב ומפרסם מסוף שנות השישים. ספרו הראשון, "ירוק מעצלותי", ראה אור ב-1979 (ארלית). שיריו שזורים הומור דק. מודעותו הלשונית מפותחת ורב-שכבתית, מפתיעה ופרובוקטיבית. כותב שירים שצורתם הרהורים אפוריסטיים קטנים, אך מאחורי סתמיות הביטוי המדומה מסתתרת תוקפנות. בחלק מהשירים בועט במוסכמה כי השיר הוא יצירה מתחום הלב. הוא מפגין זאת במיוחד בספרו השלישי, "החום המיוחס" (1985), בשירים הבנויים על תחכום ולא על הבעה רגשית. הוא מסרב להשתמש במצוקות אישיות, לבד ממצוקת האיש הכותב.
נולד בכפר אל-רינה, שם הוא מתגורר עד היום. בוגר תיכון בנצרת. בעל תואר דוקטור לספרות ערבית קלאסית מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1978). מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה ובאוניברסיטת חיפה. חבר מערכת הירחון הספרותי "אל-ג'דיד", עורך כתב העת "אל-ע'דד" (1953) וחוקר המורשת הספרותית והאינטלקטואלית הפלסטינית. שימש עורך ראשי בכתב העת "מואקף".
נולד בכפר רינא שבגליל, בן למשפחה נוצרית. אביו היה מפקח ומודד אדמות באזורים רבים בארץ, ועקב כך בילה את ילדותו ונעוריו במקומות שונים. בהם: עוספיה, ירושלים, רמאללה, אשדוד, חיפה ונצרת. למד במכללה הערבית בירושלים. למד ערבית ואנגלית באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. שימש מחנך ומנהל בבית ספר תיכון יווני אורתודוקסי בחיפה. היה מרצה במכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה (1995-1987) ובחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה (1993-1973).
נולדה והתחנכה בתל אביב. למדה לתואר ראשון בפילוסופיה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ובמקביל לתואר נוסף בבלשנות כללית. ב-1979 נסעה לארצות הברית ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מסצ'וסטס, אמהרסט. בתום לימודיה חיה ועבדה במסצ'וסטס, בקליפורניה, במנהטן, בטקסס ובשבדיה. בשנים 1999-1991 התגוררה בגרמניה ועסקה במחקר בסמנטיקה באוניברסיטאות שטוטגרט וטיבינגן. בתקופה זו פירסמה ביקורות ספרות במוסף "ספרים" של "הארץ". מ-2000 פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קורנל, ארצות הברית.
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
נולדה בפולין. מלחמת העולם השנייה עברה עליה בגטו לודז' וב-1944 נשלחה עם בני משפחתה לאושוויץ. עלתה לארץ ב-1946 ונקלטה בקיבוץ חפציבה, שבו חייתה עד 1963. למדה ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב וכן השתלמה בבימוי, בתנועה ובמחול. עסקה בהדרכת נוער עולה ובבימוי טקסים והצגות בקיבוץ, בבימוי תסכיתי רדיו ובקריינות.
נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה. עלתה לארץ ב-1950. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית ובעלת תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות התשעים שימשה בתפקידי עריכה מגוונים: לקטורית ועורכת ספרי ביכורים בהוצאת עם עובד, לאחר מכן לקטורית ספרי ילדים ונוער עבור המכון לתרגום ספרות עברית. כיום משמשת כמרצה וכעורכת ספרי עיון בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. גרשון שקד (2006), שאביגור-רותם ערכה את אחד מספריו, שיבח אותה במילים חמות: "הרבה עורכים ועורכות היו לי בימי חלדי, והיא ודאי אחת מן המעולים שבהם: רגישות לשונית, הבנה ספרותית ותבונה אנושית נתמזגו בה ועשאוה לעורכת… כאותה מיילדת הנוטלת את התינוק שלנו בלידתו, מטהרת ומנקה אותו ומחזירה אותו לנו מטוהר ונקי".
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
נולד באיזמיר, טורקיה, למשפחה ציונית. עלה ארצה עם הוריו ב-1949. תחילה שהתה המשפחה במחנה "שער העלייה", ולאחר מכן השתקעה בנס ציונה ובראשון לציון, שם עברו עליו נעוריו. את לימודי התיכון סיים בגימנסיה "הריאלית" בראשון לציון. מילדותו גילה נטייה לציור וצייר שנים רבות. למד לתואר ראשון במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת לימודיו רכש גם שליטה בספרדית ובקטלונית. היה מורה לערבית ולספרות בבתי ספר תיכוניים. שימש גם כמזכיר ועד העדה הספרדית בירושלים. ב-1979 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ געש, שם עבד כעשרים שנה בחקלאות והוסיף לכתוב ולפרסם משיריו. לפני פרישתו לגמלאות טרח בפענוח ובתרגום קורפוס גדול של המנוני כת הדוֹנְמֶה, כת שבתאית בטורקיה המקיימת אורח חיים דואליסטי עם מאפיינים מוסלמיים ויהודיים, במרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה שבאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היה אחראי על ארכיוניהן ההיסטוריים של קהילות ישראל באימפריה העות'מאנית, בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.