הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בשיקגו. אביו, אהרון לייב גרוסמן, סופר ומורה, הקפיד שבביתו ידברו עברית. פרסומיו הראשונים היו שני קונטרסים, "מפי עולל" שכתב בהיותו בן עשר (1915), ו"אבים" שכתב בהגיעו למצוות. את לימודי הספרות והפדגוגיה סיים באוניברסיטת ניו יורק (1928) והתמסר להוראה ולכתיבה.
נולד בגראייבה, פולין. קיבל חינוך יהודי-ציוני ופירסם שירים ראשונים בביטאון הנוער העברי בעיירתו. אחרי מלחמת העולם הראשונה יצא ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטת לייפציג. ב-1922 הפסיק את לימודיו כדי לעלות ארצה, והתיישב בירושלים. ב-1924 התמנה למזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים שאך זה נוסדה ושימש יד ימינו של נשיא האוניברסיטה י"ל מאגנס. בתפקיד זה כיהן עד 1946. ב-1970 השלים במאוחר את לימודיו והוכתר כדוקטור לספרות על ידי הקולג' העברי בבולטימור.
נולד בפולין ועלה ארצה ב-1941. ממטפחי הספרות והשירה הדתית בישראל לאחר קום המדינה. גולת הכותרת של פעילותו הספרותית היא הוצאת כתב העת הספרותי-דתי ""מבוע"", ששימש במה ליוצרים יהודים-דתיים. חזונו היה "ליצור ספרות יפה דתית" (חמיאל, 1998), ומשלא מצא במה מתאימה בעיתונות התקופה ובהוצאות הספרים, ייסד ב-1963 את ""מבוע"".
נולד בכפר בענה בגליל. בוגר תיכון בעכו. למד במכללה הערבית בירושלים. שימש כעורך בעיתון הקומוניסטי ""אל"-"אתתחאד"" (1978-1974), וממייסדי המוסף הספרותי שלו, "אל"-"ג'דיד". היה עורך ראשי בעיתון "אל"-דיאר (1993-1989). תירגם סיפורים רוסיים מאנגלית לערבית. מהדור הראשון של סופרים פלסטינים לאחר הקמת מדינת ישר"אל". על פי מחמוד גנאים (2008), נחשב לסופר המרקסיסטי החשוב בקרב ישר"אל"ים פלסטינים בתקופה שבין 1948 למלחמת ששת הימים. בתקופה זו פירסם סיפורים בעיתונים ובכתבי עת, לרבות ""אל"-"אתתחאד"", "אל"-"ג'דיד" ו"אל"-ע'דד.
נולדה בישראל. בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בתחומי החינוך וההוראה ובמחקר הספרות העברית. יו"ר "בית הסופר" מודיעין ועורכת כתב העת ""שבילים"".
נולד בכפר סבא וגדל בקריית ים. עבד שנים ארוכות כעיתונאי. כיום מנהל את "טקסטים – הוצאה לאור" המתמחה בספרי ביוגרפיה. בעבודתו העיתונאית פירסם שורה של תחקירים חברתיים ופוליטיים. כמחבר ספרים תיעודיים כתב, עם רוית שריקי, את הספר "בהודו לא שואלים למה" (2005), סיפורה של הישראלית רוית שריקי שנכלאה בהודו על עבֵרות סמים וילדה את בתה בבית הכלא ההודי; וכן את הספר "כדורגל – סיפור אהבה" (2005), על חייו ופועלו של מאמן הכדורגל יעקב גרונדמן.
נולד בקיבוץ רמת הכובש ב-1947. מנעוריו עסק בציור ובכתיבה. פירסם שירים, סיפורים קצרים וכן רשימות בנושא אמנות בעיתונים ובכתבי עת שונים ("הארץ", "דבר", "קשת" ועוד). בשנות השבעים השתתף בכמה תערוכות יחיד. בראשית שנות השמונים זכה במלגה ללימודי אמנות באנגליה, והעתיק את מגוריו לשם. אגסי, אשתו ובנו נהרגו בתאונת דרכים ב-1998. ארבע שנים לאחר מותו, ב-2002, הוצגה תערוכה שכללה ציורים ויומנים מעיזבונו, שנתרמה למשכן לאמנות בעין חרוד.
נולד ביפו להורים ילידי ארגנטינה ממוצא פולני ורוסי. בילדותו התגוררה המשפחה בבת ים ולאחר מכן עברה לצפון תל אביב. למד באוניברסיטת תל אביב פילוסופיה והיסטוריה כללית לתואר ראשון ופילוסופיה של הרעיונות והמדעים לתואר שני. למד לתואר שלישי במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור. עשה פוסט-דוקטורט במרכז לפילוסופיה עתיקה, פילוסופיית ימי הביניים והרנסנס במכון הגבוה לפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של לובן בבלגיה. מ-2009 מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה הלאומית של אירלנד. פירסם ספרים ומאמרים העוסקים בפילוסופיה ובתיאולוגיה של הרנסנס באיטליה.
נולד והתחנך בקריית ביאליק. למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה והיה חבר בתנועת "הצופים". בגיל שבע-עשרה, לאחר שחזר מטיול באירופה, החל לכתוב את שיריו. התנדב לשרת בסיירת צנחנים. נשלח לעבור קורס חובשים קרביים ולקראת סיום הקורס, בליל סערה בינואר 1976, שם קץ לחייו. בעיזבונו נמצאו כמאה שבעים וחמישה שירים, וכן קטעי יומן. מבחר ראשון משיריו פורסם אחרי מותו בספר "בשם כל הכאבים" (ספרית פועלים, 1976). שיריו זכו להתעניינות רבה, וספר שירים נוסף יצא לאור, בשם "ממחר אקטוף ענן" (1980). על כריכת הספר כתב נתן יונתן כי בשיריו "אתה שומע […] את כל סולם הצלילים של הנפש: מן הרך, העדין, הלירי, המתגעגע ועד לצלילי סופה ומרי". כמה משיריו תורגמו לאנגלית ופורסמו בקובץ בעריכתו של אלכס זהבי ובתרגומו של ריצ'ארד פלאנץ (1981). שיריו עוסקים בהרהורים על אהבה, כאב, התפוררות ומוות. קיים בהם חיפוש מתמיד שאינו מוגדר, ועולות שאלות קיומיות ומהותיות שנשארות ללא מענה. הם כתובים בגוף ראשון ומאופיינים ברוך ובעדנה מחד גיסא ובזעקה נגד העולם מאידך גיסא. שירתו פשוטה וקליטה, לעתים חסר בה גיבוש סגנוני, ועם זאת, ביסודם, השירים מפליאים בבגרותם, בכוח ביטוים וברגישות האנושית העולה מהם.
נולדה בניו יורק, גדלה והתחנכה בארצות הברית. עלתה לארץ ב-1965. למדה בברנרד קולג', ניו יורק לתואר ראשון בסוציולוגיה, בספרות ובאנגלית. לתואר שני בשפה וספרות אנגלית, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. קיבלה תואר דוקטור בספרות השוואתית באוניברסיטת איווה (תרגום לאנגלית של "הגמל המעופף ודבשת הזהב" לאהרן מגד ומאמר על התרגום). לימדה תרגום במוסדות שונים. עורכת במהדורה האנגלית של "הארץ".