שגיא יעקב (בן זידל) /// משורר /// נולד בזמברוב, פולין /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בזמברוב, פולין. ב-1941 פלשו הגרמנים לעיר הולדתו. אביו, שנחשב לעילוי, נרצח באותה שנה ונטמן בקבר אחים. שגיא ומשפחתו נמלטו ליערות. ב-1943 נרצחו אמו ואחיו. בסוף המלחמה, בהיותו בן תשע, עלה ארצה, נקלט בחברת הילדים ביגור ואומץ על ידי משפחה מהקיבוץ. בתוך שלושה חודשים למד את השפה העברית ושכח את השפה הפולנית. ב-1956 התגייס לצנחנים, וב-1959 עלה לקיבוץ מלכיה, התחתן והתיישב במקום. ב-1971 עברה המשפחה להתגורר בנצרת, וכארבע שנים לאחר מכן עברה למושב בני יהודה ברמת הגולן. בשנים אלה החל לפרסם לראשונה את שיריו בביטאונים הקיבוציים. עבד במשך שנים רבות כבוקר ומאוחר יותר מונה למזכיר ולגזבר. במקביל שלח ידו בכתיבה ובפיסול בעץ. ב-2004, בעקבות מחלת הפרקינסון עמה הוא מתמודד, עבר עם אשתו להתגורר במושב הגמלאים פרוטיאה בשרון.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ולמדה שם במגמת תיאטרון בתיכון לאמנויות. בהמשך השלימה לימודי משחק ובימוי במכללת "סמינר הקיבוצים" ולימודי תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה. בתו של המשורר והמתרגם אהרן שבתאי ואחייניתו של הסופר יעקב שבתאי.
שבתאי אהרן /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למאשה לבית פומרנץ ולאברהם, מנהל עבודה ב"סולל בונה". המשפחה התגוררה במעונות העובדים ברחוב פרוג. אחיו הבכור הוא הסופר יעקב שבתאי. למד בתיכון במוסד החינוכי בקיבוץ מרחביה. המורה שלו לספרות היה טוביה ריבנר. לאחר שירות צבאי בחיל התותחנים עבר להתגורר בירושלים ולמד יוונית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. התחיל את לימודי הדוקטורט בסורבון בשנים 1968-1966 וסיימם באוניברסיטה העברית. נושאה של עבודת הדוקטור: "הבית והמשפחה בטרגדיה של אייסכילוס". ב-1975 שהה באוניברסיטת קיימברידג' וב-1984 באוניברסיטת ברקלי.
שבילי בנימין /// משורר וסופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1956 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולד, התחנך וחי בירושלים. בילדותו גר בשכונת ימין משה וכיום בשכונת קטמון. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו יזם את "מראות" (1981), כתב עת ירושלמי לספרות, והיה אחד מעורכיו. כתב העת, שניחן בחותמם המקורי של העורכים-הכותבים, הפסיק לצאת לאור לאחר החוברת השישית (1987). מלמד ספרות עברית במכללת "עלמא" וב"מכון שכטר" בתל אביב. מעביר סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטה העברית, שם נבחר להיות משורר הבית. שיעוריו עוסקים בספרות הנושקת לטקסטים דתיים, כמו התנ"ך, הברית החדשה ושבחי הבעש"ט, וכן ביצירות ספרותיות שמרכזן דתי, כמו "החיים כמשל" לפנחס שדה, "הווידויים" לאוגוסטינוס, "הדרך אל השלמות" לתרזה מאווילה וסיפורי עגנון.
ביוגרפיה
נולד בנהריים שבעמק הירדן, שם עבד אביו כמהנדס בתחנת הכוח שהקים פנחס רוטנברג. בגיל עשר עבר לרמת גן. למד בגימנסיה "אהל שם" והיה חניך ומדריך בתנועת "הנוער העובד". במסגרת גרעין נח"ל של תנועתו התיישב ב-1955 בקיבוץ שדות ים, שבו הוא חבר עד היום. במהלך השנים מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ, בהם כמה כהונות כמזכירו.
שביט יעקב-שי /// משורר /// נולד בגרמניה /// 1932 /// גיל: 93
ביוגרפיה
נולד בגרמניה ובגיל שנה עלה לישראל עם הוריו. המשפחה התיישבה במושבה נהריים שבבקעת הירדן. ב-1946 עברו לרמת גן, שבה למד בתיכון "אהל שם". עם סיום לימודיו התגייס ושירת בנח"ל. למד ספרות, סוציולוגיה והיסטוריה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1956 החל לעבוד כמורה, תחילה בבית ספר יסודי וכעבור שנתיים בתיכון מונטיפיורי בתל אביב. ב-1962 עבר להתגורר באשדוד, שם הקים וניהל במשך תשע שנים את בית הספר התיכון הראשון בעיר. משם נדד לקריית טבעון, שבה ניהל את התיכון המקיף במשך שתים-עשרה שנים. ב-1983 עבר לבית שאן, שם היה מחנך ומורה. ב-1986 מונה לתפקיד מפקח על הוראת הלשון וההבעה ברשת "אורט", ומאז הוא מתגורר בתל אביב.
שביט (שטראוך) יהודה /// משורר /// נולד בדנציג, גרמניה /// 1923 – 1983 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדנציג (גרמניה דאז, פולין של היום), עלה ארצה ב-1933. היה מאנשי הלח"י, וב-1947 נתפש על ידי השלטונות הבריטיים ונשלח לגלות למשך שנתיים באפריקה. לאחר קום המדינה שימש כעובד סוציאלי בעיריית תל אביב. פירסם ארבעה ספרי שירה: "לפתע בראי במהופך" (עקד, 1970); "לראות שחור באהבה" (1972); "שירים בתוהו הגוף" (1974); "יחף כמו צפור" (1980).
ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
