אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
אהרוני עדה /// סופרת, משוררת וחוקרת /// נולדה בקהיר, מצרים /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולדה בקהיר ועלתה לארץ ב-1950. בוגרת החוגים לספרות אנגלית ולסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת לונדון ובעלת תואר דוקטור לספרות אמריקנית מהאוניברסיטה העברית. לימדה והרצתה באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. המייסדת והעורכת של כתב העת "גלים" לספרות, תרבות, אמנות וחברה, וכן של "לירית" – כתב העת המקוון של אגודת הסופרים. מייסדת ויו"ר איפל"ק – הפורום הבינלאומי לספרות ולתרבות השלום. פירסמה ספרי שירה, פרוזה וספרי ילדים, תרגומי שירה עברית לאנגלית וכן מחקרים בתחום הספרות ובתחום ההיסטוריה של יהדות מצרים.
ביוגרפיה
נולד בשדרות. למד בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי בעיר הולדתו. בחטיבת הביניים עבר לישיבה של ש"ס, עזב אחרי חצי שנה והשלים את לימודיו בתיכון חילוני. שיריו הראשונים התפרסמו בתקופת שירותו הצבאי בכתבי העת "מאזניים", עתון 77 ועכשיו. ב-1993 היה בין מייסדי כתב העת אֵב, לצד דורי מנור, אורי פקלמן, רועי גרינולד וגל קובר, ובו פירסם משיריו.
אדן ויויאן /// משוררת, מתרגמת, עורכת וחוקרת /// נולדה בניו יורק, ארה"ב /// 1946 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בניו יורק, גדלה והתחנכה בארצות הברית. עלתה לארץ ב-1965. למדה בברנרד קולג', ניו יורק לתואר ראשון בסוציולוגיה, בספרות ובאנגלית. לתואר שני בשפה וספרות אנגלית, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. קיבלה תואר דוקטור בספרות השוואתית באוניברסיטת איווה (תרגום לאנגלית של "הגמל המעופף ודבשת הזהב" לאהרן מגד ומאמר על התרגום). לימדה תרגום במוסדות שונים. עורכת במהדורה האנגלית של "הארץ".
אדלר רון /// משורר /// נולד בקריית ביאליק, ישראל /// 1957 – 1976 /// גיל
ביוגרפיה
נולד והתחנך בקריית ביאליק. למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה והיה חבר בתנועת "הצופים". בגיל שבע-עשרה, לאחר שחזר מטיול באירופה, החל לכתוב את שיריו. התנדב לשרת בסיירת צנחנים. נשלח לעבור קורס חובשים קרביים ולקראת סיום הקורס, בליל סערה בינואר 1976, שם קץ לחייו. בעיזבונו נמצאו כמאה שבעים וחמישה שירים, וכן קטעי יומן. מבחר ראשון משיריו פורסם אחרי מותו בספר "בשם כל הכאבים" (ספרית פועלים, 1976). שיריו זכו להתעניינות רבה, וספר שירים נוסף יצא לאור, בשם "ממחר אקטוף ענן" (1980). על כריכת הספר כתב נתן יונתן כי בשיריו "אתה שומע […] את כל סולם הצלילים של הנפש: מן הרך, העדין, הלירי, המתגעגע ועד לצלילי סופה ומרי". כמה משיריו תורגמו לאנגלית ופורסמו בקובץ בעריכתו של אלכס זהבי ובתרגומו של ריצ'ארד פלאנץ (1981). שיריו עוסקים בהרהורים על אהבה, כאב, התפוררות ומוות. קיים בהם חיפוש מתמיד שאינו מוגדר, ועולות שאלות קיומיות ומהותיות שנשארות ללא מענה. הם כתובים בגוף ראשון ומאופיינים ברוך ובעדנה מחד גיסא ובזעקה נגד העולם מאידך גיסא. שירתו פשוטה וקליטה, לעתים חסר בה גיבוש סגנוני, ועם זאת, ביסודם, השירים מפליאים בבגרותם, בכוח ביטוים וברגישות האנושית העולה מהם.
אדלהייט עמוס /// משורר, מבקר, מסאי ועורך /// נולד ביפו, ישראל /// 1969 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים ילידי ארגנטינה ממוצא פולני ורוסי. בילדותו התגוררה המשפחה בבת ים ולאחר מכן עברה לצפון תל אביב. למד באוניברסיטת תל אביב פילוסופיה והיסטוריה כללית לתואר ראשון ופילוסופיה של הרעיונות והמדעים לתואר שני. למד לתואר שלישי במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור. עשה פוסט-דוקטורט במרכז לפילוסופיה עתיקה, פילוסופיית ימי הביניים והרנסנס במכון הגבוה לפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של לובן בבלגיה. מ-2009 מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה הלאומית של אירלנד. פירסם ספרים ומאמרים העוסקים בפילוסופיה ובתיאולוגיה של הרנסנס באיטליה.
אגסי מאיר /// סופר ומשורר /// נולד בקיבוץ רמת הכובש, ישראל /// 1947 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ רמת הכובש ב-1947. מנעוריו עסק בציור ובכתיבה. פירסם שירים, סיפורים קצרים וכן רשימות בנושא אמנות בעיתונים ובכתבי עת שונים ("הארץ", "דבר", "קשת" ועוד). בשנות השבעים השתתף בכמה תערוכות יחיד. בראשית שנות השמונים זכה במלגה ללימודי אמנות באנגליה, והעתיק את מגוריו לשם. אגסי, אשתו ובנו נהרגו בתאונת דרכים ב-1998. ארבע שנים לאחר מותו, ב-2002, הוצגה תערוכה שכללה ציורים ויומנים מעיזבונו, שנתרמה למשכן לאמנות בעין חרוד.
אברמוביץ שלמה /// משורר ועורך /// נולד בכפר סבא, ישראל /// 1957 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולד בכפר סבא וגדל בקריית ים. עבד שנים ארוכות כעיתונאי. כיום מנהל את "טקסטים – הוצאה לאור" המתמחה בספרי ביוגרפיה. בעבודתו העיתונאית פירסם שורה של תחקירים חברתיים ופוליטיים. כמחבר ספרים תיעודיים כתב, עם רוית שריקי, את הספר "בהודו לא שואלים למה" (2005), סיפורה של הישראלית רוית שריקי שנכלאה בהודו על עבֵרות סמים וילדה את בתה בבית הכלא ההודי; וכן את הספר "כדורגל – סיפור אהבה" (2005), על חייו ופועלו של מאמן הכדורגל יעקב גרונדמן.
אברהם-איתן חלי /// משוררת, חוקרת ומבקרת /// נולדה בישראל /// 1956 /// גיל: 69
אבראהים חנא /// סופר, משורר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בבענה, ישראל /// 1927 /// גיל: 98
ביוגרפיה
נולד בכפר בענה בגליל. בוגר תיכון בעכו. למד במכללה הערבית בירושלים. שימש כעורך בעיתון הקומוניסטי ""אל"-"אתתחאד"" (1978-1974), וממייסדי המוסף הספרותי שלו, "אל"-"ג'דיד". היה עורך ראשי בעיתון "אל"-דיאר (1993-1989). תירגם סיפורים רוסיים מאנגלית לערבית. מהדור הראשון של סופרים פלסטינים לאחר הקמת מדינת ישר"אל". על פי מחמוד גנאים (2008), נחשב לסופר המרקסיסטי החשוב בקרב ישר"אל"ים פלסטינים בתקופה שבין 1948 למלחמת ששת הימים. בתקופה זו פירסם סיפורים בעיתונים ובכתבי עת, לרבות ""אל"-"אתתחאד"", "אל"-"ג'דיד" ו"אל"-ע'דד.
