ביוגרפיה
נולדה בחדרה, גדלה בקיבוץ ניצנים ובגיל ארבע נסעה עם משפחתה לשליחות של שלוש שנים באתיופיה. לאחר שירותה הצבאי למדה תואר ראשון בספרות עברית והשוואתית ובייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה, והמשיכה בחוג לספרות עברית גם לתואר שני. עבודת המאסטר שלה, בנושא "הקול הנשי הכל הגברי – בעקבות הקול הנשי בסיפור ארבע האימהות לספר בראשית", הושלמה ב-1998. ב-2005 השלימה דיסרטציה באותו החוג, שכותרתה "הזר המקומי – גילומי כלאיים בפרוזה הישראלית החדשה", שבה חקרה את ביטוייו התרבותיים, הלשוניים והפוליטיים של המגע הבין-תרבותי הישראלי-פלסטיני ביצירותיהם של סמי מיכאל, אנטון שמאס וא"ב יהושע. מלמדת באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית "אורנים". השלימה קורס מורים בכירים ליוגה, ואת הכשרתה מיישמת בהוראת "ספרות ויוגה", שיעור אקדמי המשלב היבטים טקסטואליים והיבטים חושיים-חווייתיים. השאיפה לדיוק ולזיכוך, הן במילה הכתובה והן בשפת התנועה, מאפיינת גם את יצירתה הספרותית. בת זוגו של הסופר והעורך יובל שמעוני.
שָמי (סַרְוִי) יצחק /// סופר /// נולד בחברון, הרשות הפלסטינית /// 1888 – 1949 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחברון לאביו אליהו סרוי, סוחר טקסטיל דמשקאי, ולאמו רבקה לבית קסטל, בת למשפחה ספרדית מיוחסת מחברון. ראשית חינוכו ב"כותאב", החדר הספרדי, והמשכו בישיבת "שדי חמד" בחברון. בגיל שמונה-עשרה עזב את הישיבה ורכש השכלה בבית המדרש הגרמני למורים של חברת "עזרא" בירושלים, שבו התוודע לרעיונות ההשכלה והוסמך כמורה ב-1909. בירושלים נחשף לציונות בתיווכם של ש"י עגנון ויצחק בן-צבי, ומאוחר יותר אף זכה לתשומת לבו של דוד בן-גוריון, שהחשיב אותו למומחה בענייני התרבות הערבית. תחילה עסק בהוראה במזכרת בתיה, ולאחר מכן בדמשק ובבולגריה, שם שהה כשמונה שנים ונישא לאשתו הראשונה, פנינה גינגולד. ב-1919 חזר לחברון בלוויית אשתו ובנם הצעיר, ידידה (שמיר), והתמנה למזכיר היישוב היהודי בעיר, וכן לימד ערבית, ספרות והיסטוריה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לשרה לבית קאליש. במסגרת תפקידו הזעיק את החיילים הבריטים להגן על היישוב בחברון מפני פרעות בזמן חגיגות נבי מוסא. ייתכן שפרט זה קשור ליצירתו המרכזית, הנובלה "נקמת האבות" (מצפה, 1927). שנה לפני מאורעות תרפ"ט עברה המשפחה מחברון לטבריה, ואף על פי שלא נכחו בפרעות, שמי הושפע עמוקות מהאירוע הרצחני. ב-1930 עבר לחיפה, ובה התגורר עד לפטירתו, אך העיר חברון נשארה בלב הווייתו, והוא אף תיכנן לכתוב רומן רחב יריעה על קורות הקהילה בה. שמו נקשר רבות בשמו של יהודה בורלא. השניים התיידדו בנעוריהם, עברו מסלול הכשרה דומה, ואף כתבו על החברה הערבית והיהודית-ספרדית, אולם ניכרים הבדלים גדולים בתפישת עולמם ובמשנתם הספרותית.
שמוֹש אמנון /// סופר /// נולד בחאלב, סוריה /// 1929 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולד בחאלב, סוריה, למשפחה שחייתה בעיר דורות רבים. בעקבות מות אבי המשפחה החליטה האם להגר לישראל, שבה כבר חי אחד מאחיו – המתרגם טוביה שמוש – והמשפחה התיישבה בתל אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" וב-1946 התנדב לפלמ"ח. היה ממייסדי הקיבוץ מעין ברוך, שם חי שנים רבות. לימים תיאר את החיים בקיבוץ בעין נוסטלגית אך ביקורתית ("תמונות משני העולמות", 2011). לאחר שנים ארוכות של עבודה בקיבוץ ולימודים ב"בית ברל" ובאוניברסיטה העברית בירושלים, פנה להוראה וניהל את בית החינוך המשותף בעמק החולה.
שמואליאן אבי /// סופר /// נולד ברפסינג'אן, איראן /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד ברפסינג'אן, פרס, ועלה לארץ בהיותו בן שמונה-עשרה. עבד בשלל עבודות מזדמנות. שמואליאן הוא צייר ופסל. כתב למגירה במשך עשרים שנה עד שפירסם את ספרו הראשון, "חמניות מוכות ירח" (כתר, "צד התפר", 1992). אף שסומן כהבטחה ספרותית לא שב לפרסם. בריאיון קצר שנערך עמו ב-2001 סיפר כי כתב את הרומן המבוסס על הביוגרפיה שלו כדי לזכות בשקט נפשי שיאפשר לו להתפנות לכתיבה. הספר זכה בעיקר לביקורות חיוביות, אך גם לשליליות, ואלה, לדבריו, שיתקו אותו.
שמאס אנטון /// סופר, משורר, מתרגם וחוקר /// נולד בפסוטה, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולד בפסוטה שבגליל, בן למשפחה נוצרית. בוגר תיכון דו-לאומי בחיפה. למד ספרות אנגלית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא סיים את לימודיו. התגורר בירושלים במשך כעשרים שנה. שייך לקבוצה קטנה של סופרים ערבים שכתבו בעברית כשפת מקור. ערך את הירחון הספרותי הערבי אל-שרק (1976-1971), עבד כמפיק וכמראיין בטלוויזיה העברית והערבית וכתב בעיתונות הערבית והעברית. השתתף בתוכנית הבינלאומית לסופרים באיווה שבארצות הברית (1981). חיבר שלושה מחזות. היה עמית רוקפלר במרכז לחקר המזרח הקרוב וצפון-אפריקה, אוניברסיטת מישיגן (1988-1987). מרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת מישיגן (1988 ואילך). זכה בפרס הסופרים של רידרז דייג'סט (1992); בפרס וויטינג לכתיבה (1991-2), ובפרס על שם לילה וולאס לכתיבה (1993-6). מתרגם מערבית לעברית ולהפך, וכן מערבית לאנגלית. פירסם גם ספר ילדים בעברית, השקרן הכי גדול בעולם (1982).
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בחולון. כשהיתה בת ארבע-עשרה עברה ללמוד בפנימיית "בויאר" בירושלים, שם היתה תלמידתה של הסופרת בתיה גור (ולה הקדישה לימים את ספרה הראשון). בוגרת החוגים לספרות ולקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בעלת תואר שני מטעם החוג למנהל החינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן בעלת תואר שני ותואר דוקטור מטעם החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. שימשה כמורה לספרות בתיכון.
שלו צרויה /// סופרת, משוררת ועורכת /// נולדה בקבוצת כנרת, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת. בילדותה התגוררה ביישוב צופית. אביה הוא המבקר והוגה הדעות מרדכי שלו. דודה הוא המשורר והסופר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו. גם אחיה, ענר, הוא סופר. בעלת תואר ראשון ושני במקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1988 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר ובהמשך כעורכת בכתר ובקשת. ערכה ספרי עיון ופרוזה רבים, בהם ספריהם של רם אורן, ישראל סגל, שלי יחימוביץ', שפרה הורן, דן מירון ואחרים. כמו כן ערכה בשנים 1995-1992, עם יגאל שוורץ, את כתב העת "אפס שתיים". מתגוררת בירושלים. היא נשואה לסופר איל מגד, ולהם בן משותף. שלו היא גם אם לבת, מרווה, מנישואיה הראשונים.
שלו עֲנֵר /// סופר /// נולד בקבוצת כנרת, ישראל /// 1958 /// גיל: 67
ביוגרפיה
בנם של המבקר וההוגה מרדכי שלו והציירת ריקה שלו, אחיה הבכור של הסופרת צרויה שלו. נולד בקיבוץ כנרת ב-1958. עבר עם הוריו המורים למכללת "בית ברל" ואחר כך לירושלים. סיים לימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ויצא לאוקספורד להשלמת תאריו. מכהן כפרופסור בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
שלו עמיחי /// סופר, משורר ועורך /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1973 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולד וגדל בראשון לציון ובהרצליה. שירת בצה"ל כפקיד בחיל הרפואה. למד תסריטאות ב"קמרה אובסקורה". לאחר מכן למד לתואר ראשון היסטוריה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. שיריו הראשונים התפרסמו בכתב העת "מאזניים" בשנות התשעים. יצירות נוספות פורסמו בכתבי עת שונים, ובהם "עכשיו", "שבו" ו"מעין". מלמד כתיבה במסלול האקדמי של המכללה למִנהל ומשמש עורך מדור הספרות ב-Ynet.
ביוגרפיה
נולדה בארצות הברית לאם אמריקנית ולאב ישראלי. כשהיתה בת שנה עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בקריית אונו. למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב ועבדה כעורכת-דין בניו יורק ובתל אביב. במקביל פירסמה סיפורים רומנטיים בשבועון "לאשה" (1995-1994). אמה, שגדלה על ברכי התרבות האמריקנית, היתה ערה לפוטנציאל הגלום בסיפורים רומנטיים, ועודדה אותה לכתוב רומן בז'אנר זה. היא כתבה שני ספרים, "ניקול" ו"קייט", וחתמה עליהם בשם בדוי, אליזבת סאנדס. הספרים היו מיועדים למכירה בארצות הברית, אך ראו אור גם בעברית (1996).
