שבא (שורץ) שלמה /// סופר /// נולד בז'שוב, גליציה /// 1929 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בז'שוב (רישא), גליציה, למשפחה שומרת מצוות. ב-1936 עלה לארץ עם הוריו, שקבעו את מושבם בשכונת מחלול בתל אביב. למד בישיבת הרב עמיאל. לפני שמלאו לו שש-עשרה התחיל לעבוד כנער שליח במשרד עורך-דין, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. היה חבר ב"נוער המזרחי", ב"גדנ"ע" וב"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. אחרי שחרורו מצה"ל עבר קורס קצר ליערנות, ובמשך שנה היה מדריך נטיעות לעולים מתימן שהתיישבו במושב אלאר (היום: מטע) בהרי ירושלים והועסקו בייעור מטעם הקרן הקיימת. את רשמיו מתהליך קליטתם פירסם בביטאון מפ"ם "בשער" (1951), וכעבור זמן הרחיב את היריעה בספרו הראשון, "אנשים חדשים בהרים הגבוהים" (הקיבוץ המאוחד, 1953). עבד כעשרים שנה ככתב וכעורך בעיתוני מפלגות הפועלים: "בשער", "על המשמר", "למרחב" ו"דבר".
רייך אשר ישעיהו /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשכונת בתי אונגרין, הבכור משלושה ילדים. החל ללמוד ב"חדר" בגיל שנתיים, המשיך בתלמודי תורה ואחר כך בישיבות "מאה שערים" ו"קול תורה". בגיל אחת-עשרה התייתם מאביו, יצחק מאיר, שהקדיש עצמו לתורה ופירנס את משפחתו כבעל מלאכה. אמו, טובה גרינוולד, נצר למשפחת רבנים, שהנודע בהם היה האדמו"ר מסאטמר. בהגיעו לגיל שמונה-עשרה עזב את שכונת ילדותו והתגייס לצה"ל. צעד זה הביא לניתוק קשריו עם משפחתו. לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללמוד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעידודו של פרופ' דב סדן, שסייע לו להתקבל בלא תעודת בגרות.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. משנות השמונ"ים" פירסמה כתבות ומאמר"ים" במקומונ"ים" ובכתבי עת מקצועי"ים". בתחילת שנות התשע"ים" כיהנה כעורכת העיתון "גלובס" וכתב העת "ים" וערכה את כתב העת הכלכלי ליחסי עבודה ועד"ים", שבו פירסמה ממאמריה. מתחילת שנות התשע"ים" פירסמה סיפור"ים" קצר"ים" בכתבי העת "עתון 77", "ים" ו"מאזני"ים"" וכן במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות". סיפוריה נוגע"ים" בסוריאליזם ומעניק"ים" ביטוי לדמויות נשיות שהווייתן אינה אחוזה לחלוטין במציאות.
רותם יהודית /// סופרת ועורכת /// נולדה בבודפשט, הונגריה /// 1942 /// גיל: 82
ביוגרפיה
נולדה בבודפשט, הונגריה, בזמן מלחמת העולם השנייה. משפחתה השתייכה לזרם האורתודוקסי האדוק. אמה אסתר-אליזבט, נצר למשפחת חת"ם סופר, ואביה פנחס (פאול) ויינגרטן, בוגר ישיבות, פעיל בתנועת "צעירי אגודת ישראל" ושותף בעסק הטקסטיל המשפחתי. בהיותה בת שנתיים חולצה מהונגריה עם משפחתה ב"רכבת קסטנר" והגיעה למחנה ברגן-בלזן, שבו שהו שבעה חודשים. לאחר מכן המשיכו לתחנת ביניים בשווייץ, ולבסוף עלו לארץ ישראל. בילדותה גרה בגבעת שמואל, ומאוחר יותר עברה המשפחה לשכונה חרדית בבני ברק. בגיל שבע-עשרה סיימה תיכון חרדי לבנות והשלימה תעודת בגרות ותעודת הוראה בלימודים אקסטרניים. בת שמונה-עשרה נישאה לתלמיד ישיבה ועברה ליישוב רכסים. בעלה למד ב"כולל" והיא עבדה כמורה ופירנסה את המשפחה. ילדה שמונה בנות ובן, שתיים מבנותיה נפטרו. בגיל שלושים ושלוש החלה במסע אל מחוץ לעולם החרדי, שהסתיים לאחר חמש שנים בגירושים מבעלה. בנה בחר להישאר בעולם הישיבות ושש בנותיה הצטרפו אליה. לפרנסתה עסקה בעריכת עלוני חברות ושימשה סופרת צללים.
רון-פדר-עמית גלילה /// סופרת ועורכת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. כבר בהיותה בת תשע החלה לכתוב סיפורי הרפתקאות. למדה במגמה הביולוגית בבית הספר "הריאלי" בחיפה. למרות היותה בת למשפחה שנשבו בה רוחות מפא"י כתבה רומן על נערה שאחיה נמנה עם כוחות האצ"ל, ואף שלחה את טיוטתו למנחם בגין, שבתגובה הזמינה ובירכה על פעולתה. ב-2010 פירסמה את הספר "בעוז ובהדר: סיפורו של מנחם בגין". שירתה כחיילת בנח"ל, ולאחר שחרורה למדה ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. רון-פדר-עמית היא אם לשלושה ילדים, ובשנים 1972-1979 אימצה שנים-עשר ילדים ממשפחות קשות יום. פרט זה השפיע רבות על כתיבתה והיווה השראה לסדרת הספרים "ציון", שנכתבה בשנים 1976-1981.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, בוגר תיכון "אליאנס" ברמת אביב. למד לתואר ראשון בלימודים רומאניים ובספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים (1968), וכן ספרות אנגלית באוניברסיטת מדינת ניו יורק. את התואר השני והשלישי קיבל מהמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל, ארצות הברית (1975, עבודת דוקטור על הנרי ג'יימס בהדרכת פול דה מאן). עד 2007 היה מרצה לספרות כללית השוואתית ולאנגלית באוניברסיטה העברית וכיהן כראש החוג כמה פעמים. היה עורך המשנה של כתב העת "סימן קריאה" (1986-1979), עורך הסיפורת המתורגמת בהוצאת כתר (1988-1985), מעורכי "הסדרה הלבנה" בהוצאת עם עובד (1994-1990) ומעורכי סדרת "הכבשה השחורה" של הקיבוץ המאוחד (2002-1994). מאז 2002 מעורכי "ספריה לעם" של עם עובד. פירסם קובץ סיפורים, "אבדות קלות", סיפורים (הקיבוץ המאוחד, 2003). מומחה לג'ז, כתב על ג'ז ומגיש תוכנית רדיו של מוזיקה בסגנון זה.
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
