יזהר ס' (סמילנסקי) /// סופר, מסאי, חוקר ומחנך /// נולד ברחובות, ישראל /// 1916 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברחובות למשפחת חלוצים, אנשי ספרות, חקלאים ואנשי ציבור שחיה בארץ ישראל משנות התשעים של המאה התשע-עשרה. אביו, זאב סמילנסקי, היה ממייסדי מפלגת "הפועל הצעיר" וביטאונה, שבו השתתף כפובליציסט, וכן הניח יסודות למחקר הסטטיסטי של היישוב החדש בארץ ישראל. גדל בבן-שמן, בתל אביב וברחובות ולמד בבית המדרש למורים בירושלים (לימים גם באוניברסיטה העברית בירושלים). במשך שנים רבות עסק בהוראה בכפר הנוער בן-שמן, ברחובות, ואחר כך גם באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי. היה חבר כנסת במשך שבע-עשרה שנים (1966-1949), תחילה מטעם מפא"י, ובסיום כהונתו מטעם מפלגת רפ"י, שהיה אחד ממייסדיה. הוא החל בכתיבת סיפורת בימי שחרותו והגיע לפרסום ראשון ב-1938, עם הופעת הסיפור "אפרים חוזר לאספסת" בכתב העת "גליונות", ואחריו נדפסו באותו כתב עת גם סיפורים נוספים שלו.
יהושע אברהם (בולי) גבריאל /// סופר, מסאי ומחזאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע, הוא דור חמישי בארץ: בשליש הראשון של המאה התשע-עשרה באו אבות אבותיו מסלוניקי ומפראג והתיישבו בירושלים. אמו, מלכה רוזיליו, עלתה ארצה עם אביה ב-1932 מהעיר מוגדור, מרוקו. היא היתה בת עשירית מאחד-עשר ילדים לאב אלמן, שהחליט לעת זקנתו לעזוב את משפחתו ולעלות ארצה. הוא נפטר כארבע שנים אחרי עלייתו, כמה חודשים לפני שנכדו, אברהם, יצא לאוויר העולם ונקרא על שמו.
טראסוב ולדימיר /// משורר בשפה הרוסית /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1954 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. עלה ארצה ב-1974. החל לכתוב בסוף שנות השבעים, ומאז פורסמו יצירותיו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות בישראל וברוסיה. ערך עם סרגיי שרגורודסקי את האסופה "סלמנדרה" (1987, 1989), ועם ישראל מלר ואיליה זונדלביץ' את כתב העת "סְלוֹג" (הברה, 1990).
טורי גדעון /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד בחיפה, ישראל /// 1942 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולד בחיפה. את דרכו האקדמית עשה באוניברסיטת תל אביב, וקיבל תואר דוקטור (1977) ופרופסור מן המניין (1991). בשנים 2000-1996 שימש ראש בית הספר למדעי התרבות והחל מ-1997 הוא מופקד על הקתדרה לתורת התרגום ע"ש ברנשטיין. משנות השמונים הוא פעיל גם במסגרות בינלאומיות. ב-1989 ייסד את כתב העת Target, הנחשב אחד המובילים בתחום. באותה השנה מונה לפרופסור ראשון לחקר התרגום בקתדרה חדשה באוניברסיטת לוון, בלגיה. ב-1994 הוזמן להצטרף לצוות העורכים שלBTL (Benjamins Translation Library), סדרת ספרים אקדמית חשובה, ובשנים 2005-1996 היה עורכה הראשי. הוא חבר במועצות המערכת של סדרות ספרים וכתבי עת בחקר התרגום, בבלשנות ובספרות השוואתית. עמית-כבוד בקתדרה לתורת התרגום של אונסק"ו באוניברסיטת ברטיסלבה, סלובקיה (1999), ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת מידלסקס, לונדון (2000).
ביוגרפיה
נולד ברמלה וגדל שם במשפחה מאמצת. היה כתב ב""מעריב" לנוער". התגייס ל"גלי צה"ל" ושימש כעורך ומגיש תוכניות רדיו. ספרו הראשון, "שפת הגוף" (כתר, 1996), זיכה אותו בפרס מטעם המדור לספרות של משרד המדע והאמנויות. החל לכתוב בעיתונות ב-1997. היה כתב קבוע בעיתון "מעריב", שם כתב טורים אישיים שעסקו בתרבות. כתב גם ב""הארץ"" וב"העיר" מאמרים וטורי דעה. ב-1998 השתתף במפגשים שהיו בעלי אופי רוחני. בקיץ 1999 טען שחווה הארה, ובעקבות חוויה זו קיים במשך כשלוש שנים מפגשים רוחניים.
טבנקין משה /// משורר /// נולד בהמושבה כנרת, ישראל /// 1917 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במושבה כנרת, בנם הבכור של אווה ויצחק טבנקין, מנהיגו של הקיבוץ המאוחד. סמוך להיווסדו של עין חרוד עברה המשפחה לקיבוץ. כבר מילדות כתב "שירים" ופזמונים. ב-1936 פירסם ברל כצנלסון ב"דבר" שיר ראשון שלו בשם "נוף ילדות מוזר". השיר התייחס למאורעות תרצ"ו. ב-1943 הופיע ספרו הראשון, "שירים" (הקיבוץ המאוחד). הפשטות שבשם הספר סימנה קו של פשטות ובהירות בשיריו, וזהירות מפאתוס. הכמיהה לאינטימיות אפיינה את שיריו, גם אלה שעסקו בנושאי הכלל. קהל הקוראים קיבל באהבה את שיריו והספר נדפס במהדורות רבות, אבל מרביתה של הביקורת הספרותית לא נטתה להציב אותו בעמדה מרכזית. כמה משיריו הולחנו, ובולטת בהם הלחנה רבת-השראה של מתי כספי לשיר "ביום מסה". כמה משיריו נעשו אבני יסוד בטקסי זיכרון לנופלים במלחמות ישראל ובטקסי חגים של קיבוצים רבים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לאביו יצחק, שהיה מנכ"ל מוסד ביאליק, ולאמו מרית, מורה לספרות. למד ב"תיכון ליד האוניברסיטה" ושירת בחיל האוויר. הגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. בוגר ומוסמך אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ובלימודים בין-תחומיים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רטגרס, ארצות הברית. מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. עורך שותף (עם נסים קלדרון) של כתב העת לספרות "מקרוב".
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים שעלו מדמשק, סוריה. בילדותו גר בתל אביב, בשכונת נאות אפקה. בגיל תשע אובחן כמחונן ולמד בפרויקט המחוננים של תל אביב. בגיל שלוש-עשרה, בעקבות עבודת האב במשרד השיכון, עברה המשפחה לירושלים. למד ב"תיכון שליד האוניברסיטה" בירושלים. בנעוריו הרבה לקרוא, בעיקר ספרים של גינתר גראס, גבריאל גרסיה מארקס, א"ב יהושע ודויד גרוסמן. עבודתו הראשונה היתה כתיבת תסכיתי רדיו לתוכנית לילדים ברשת א'. בצבא שירת בחיל המודיעין. הוא בוגר החוג לאמנות התיאטרון במסלול כתיבה דרמטית ודרמטורגיה ובוגר החוג למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עובד כיועץ משפטי בחברת הייטק.
חיימוף חיים /// סופר ומשורר /// נולד בצ'ירפאן, בולגריה /// 1931 /// גיל: 94
ביוגרפיה
נולד בצ'ירפאן, בולגריה, למשפחה מסורתית. עלה לארץ ב-1950. במקביל לעבודתו כמנהל מחלקה בבית החולים "השרון" החל להוציא לאור את יצירתו הספרותית. מאז הרומן הראשון, "לא רק הטובים" (עמיחי, 1976), פירסם עשרות ספרים ובהם שירה (כולם בהוצאת עקד), רומנים (החל מ-1995 – כולם בהוצאת כנרת זמורה-ביתן), מחזות (גוונים) וקובצי סיפורים קצרים (בהוצאות שונות). מאמרים פרי עטו הופיעו ב"הצופה" וב"מקור ראשון".
חיוֹג משה (פלוטקין, גריגורי צבי) /// סופר /// נולד בלאדי, רוסיה /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.
