ביוגרפיה
נולד וגדל ברמת גן. בן שמונה הגיע עם משפחתו להוואנה, קובה, לשהות בת שנתיים. בשובם לישראל עברו לתל אביב. התגייס לצה"ל ב-1971 ושירת כחובש קרבי בגרעין נח"ל בקיבוץ כרם שלום. למד פילוסופיה כללית ופילוסופיה יהודית לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. לימד שירה עברית וביקורת ספרות באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת חיפה. השתתף בפסטיבלים בארץ ובעולם. שיריו הופיעו בכמה אנתולוגיות ותורגמו לכמה שפות אירופיות. בשנים 1998-1994 ייסד את כתב העת "רחוב", תחילה כעורך יחיד ובהמשך עם נסים קלדרון וגדי טאוב. כמו כן ערך חוברות מיוחדות של כתבי העת "סימן קריאה" ו"פרוזה". תירגם משירי וולאס סטיבנס, עזרא פאונד, גיום אפולינר, רוברט לואל ואחרים. לצד הכתיבה עוסק בעריכת עבודות ומחקרים אקדמיים.
שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
ביוגרפיה
נולד וגדל בטירה. אחד מהקולות הבולטים של הספרות הישראלית של דורו. אביו, פעיל "מצפן", ישב במעצר מנהלי במשך חצי שנה בהיותו סטודנט, וגם במעצר בתוך הכפר, במשך שנתיים וחצי. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימייה יוקרתית בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים למד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו החל לעבוד ככתב במקומון "כל העיר", תחילה ככתב המגזין ולאחר מכן כבעל טור אישי בשם "24/7", שאיתו עבר למוסף "הארץ". סגנונו ההומוריסטי, השזור באירוניה ובכאב עמוק, והעמדה הביקורתית כפולת המבט – ערבי וישראלי, מזרחי ומערבי – מהווים תווי היכר גם ברומנים שכתב. הוא כותב עברית בלבד, ועל כך זכה לביקורת מצד קולות מסוימים בחברה הערבית. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005), פרס ברנשטיין לספרות (2011) על ספרו השלישי, "גוף שני יחיד", ופרס קוגל לספרות (2011).
קציר יהודית /// סופרת, מחזאית ועורכת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1963 /// גיל: 61
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים ילידי ישראל. למדה בתיכון "חוגים". למדה ספרות וקולנוע באוניברסיטת תל אביב (1987-1983). עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה ומלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב. יצירתה כוללת סיפורים, נובלות, רומנים, מחזה ("דבורה בארון", שהוצג בתיאטרון "הקאמרי" ב-2000 בבימויה של זהרירה חריפאי) וספרי ילדים. סיפורה הראשון, "דיסניאל", פורסם במאי 1988 ב"עתון 77". הסיפור זכה בפרס הסיפור הקצר של הירחון (1989) ותואר על ידי הסופר חיים באר, ששפט בתחרות, כרגע של חסד לספרות הישראלית.
קסטל-בלום אורלי /// סופרת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
פרנק מיטרני רינה /// סופרת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. מתגוררת בתל אביב. למדה לתואר הנדסאית ארכיטקטורה בבית הספר להנדסאים בטכניון. עם סיום לימודיה עבדה במקצועה כשמונה שנים, מתוכן כשנתיים בברצלונה. עבדה בעיתון "מוניטין" ובעיתון הילדים "חמצן". לאחר מכן עבדה בעיתון "העולם הזה". עם עלייתו של ערוץ 2 הניסיוני, בראשית שנות התשעים, החלה לעבוד בו כמפיקת טלוויזיה והפיקה, בין השאר, את התוכניות "דודו מספר לגולו", "העולם הערב" ו"פלטפוס".
פנקס ישראל (אנטון) /// משורר /// נולד בסופיה, בולגריה /// 1935 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה, ועלה ארצה ב-1944. למד בכפר הנוער בן-שמן. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים היה עורך לילה בסוכנות הידיעות "יונייטד פרס". לאחר השתלמות בספרות ובאמנות בלונדון ובפריז החל לעסוק בייעוץ ובסחר ביצירות אמנות וניהל שתי גלריות בתל אביב. החל לפרסם שירים במהלך שנות החמישים של המאה העשרים. ספר שיריו הראשון, "ארבעה עשר שירים", ראה אור ב-1961 (עכשיו). מספריו האחרים: "ארוחת עבר בפרארה ושירים אחרים" (1965); "בתוך הבית" (1978); "הרצאה על הזמן" (1991); "בים העתיק שלנו" (1999), שבו מקובצים שיריו מספריו הקודמים. ב-2010, בהיותו בן שבעים וחמש, יצא ספרון המכיל שניים משיריו במהדורה ממוספרת של שבעים וחמישה עותקים בלבד, בשם "הסח הדעת הכרחי לשיווי המשקל בעולם". שיריו תורגמו לכמה שפות אירופיות, לערבית ולסינית.
פנחס-כהן חוה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים יוצאי בולגריה וגדלה ברמת אביב. התייתמה מאביה בגיל שמונה. בנעוריה אימצה אורח חיים מאמין. נישאה בסוף שנות השבעים, ולאחר מגורים ביישוב ענתות ליד ואדי קלט ובארצות הברית, השתקעה בירושלים. אם לארבע בנות. ב-1997 התאלמנה. פירסמה מאמרי הגות וביקורת בנושאי ספרות, יהדות ואמנות, בכללם טור דעות בעיתון "מעריב" בשנים 2003-1998, ומאמרי פרשנות לפרשת השבוע, בין השאר בספר "פותחים שבוע" (2001). מכהנת מ-2007 כמנהלת האמנותית של "כיסופים", כנס דו-שנתי של סופרים ומשוררים יהודיים.
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. עלה לישראל ב-1972, לאחר שהיה מסורב עלייה במשך כמה שנים. בילדותו הוגלה עם בני משפחתו לקזחסטן בעוון התנגדות למשטר. אביו, המשורר היידי הנודע פרץ מרקיש, הוצא להורג בגין "לאומנות יהודית" ב-1952. ב-1955, לאחר מותו של סטלין, זוכתה משפחתו והורשתה לשוב למוסקבה. עם שובם מהגלות תירגם מיידיש לרוסית את הפואמה "בן ארבעים", שכתב אביו סמוך למותו (התרגום פורסם בשנת 1968). למד במכון לספרות ע"ש גורקי במוסקבה וכן למד תסריטאות. עד גיל שלושים כתב בעיקר שירה. לאחר מכן דבק בפרוזה ובפובליציסטיקה. לאחר עלייתו לישראל עבד כעיתונאי בעיתון "מעריב". בזמן כהונתה של ממשלת רבין השנייה שימש כיועצו של ראש הממשלה לענייני העלייה מברית המועצות לשעבר. לאחר רצח רבין החליט לפרוש מתפקידו. פירסם עד כה כשישה-עשר ספרים, כולם נכתבו ברוסית.