עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו "יד ענוגה" (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש-עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני-חתרני "געשוש". את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור "הפלוגה המתה" שנכלל בקובץ "מקום של אושר" (2000).
סנונית מיכל /// סופרת ילדים ומשוררת /// נולדה בקיבוץ עין החורש, ישראל /// 1940 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ עין החורש. לאחר שירותה הצבאי שבה לקיבוץ ולמדה ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. עבדה כעיתונאית בעיתון "על המשמר" ושימשה כעורכת המוסף "חותם" בשנים 1976-1979. ספרה הראשון, "עיניים בראי" (מחברות לספרות, 1966), הוא קובץ שירה למבוגרים. ספרה "ציפור הנפש" (1985) זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית לספרות ילדים (ז'נבה, 1993). הספר תורגם ליותר מארבעים שפות. הוא זכה לעיבוד למופע מחול (דיסלדורף, גרמניה, 2008) ולמחזה מוזיקלי (המדיטק חולון, 2009) בבימוי משה קפטן.
סמל (ארצי) נאוה /// סופרת, מחזאית ומשוררת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1954 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים ילידי בוקובינה, רומניה, ששרדו את השואה. אמה מִימִי (מרגלית) היא אחייניתו של האדמו"ר מלובלין, הרב מאיר שפירא, ושרדה את מחנה אושוויץ. אביה יצחק ארצי (הרציג) היה פעיל ציוני מנעוריו, ממנהיגי תנועת "הנוער הציוני" ברומניה, ובתקופת השואה יצא במשלחת הצלה ראשונה לאזור הגירוש בטרנסניסטריה. ב-1947 עלו ההורים לישראל בספינת המעפילים "כנסת ישראל" שנתפשה בידי הבריטים, והוגלו לקפריסין. היו בין מייסדי מושב אלוני אבא, שם נולד אחיה הבכור, שלמה ארצי, לימים זמר מפורסם ומצליח. האב היה איש ציבור, כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב במשך עשרים שנה והיה חבר כנסת מטעם הליברלים העצמאיים.
סוצקבר אברהם /// משורר, מסאי ועורך בשפת היידיש /// נולד בסמורגון, ליטא /// 1913 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
מחשובי משוררי יידיש, דמות בולטת במפעל הארגון מחדש של תרבות יידיש וספרותה אחרי השואה. האישיות המשפיעה ביותר במרכז הספרותי היידי שהתפתח בישראל, בין מייסדיו (1947) ועורכו הראשי של כתב העת הספרותי היידי המרכזי במחצית השנייה של המאה העשרים, הרבעון "די גאָלדענע קייט" (שלשלת הזהב), שראה אור במשך קרוב לחמישים שנה, עד סגירתו ב-1995.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד כרוני סומך ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן שנה וחצי. גדל במעברה ליד בת ים. היה שחקן כדורסל באחת מקבוצות הנוער של מכבי תל אביב. התחיל לכתוב שירים בגיל שש-עשרה. במסגרת שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בבית שמש. לאחר השחרור המשיך לעבוד כמדריך חבורות רחוב בפרדס כץ, והשתתף בסדנה לכתיבה יוצרת שבה לימדו יהודה עמיחי, דן פגיס, ט' כרמי ואמיר גלבע. למד רישום ב"מכון אבני" וספרות עברית ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. מרצה על שירה במכללת "סמינר הקיבוצים" ומלמד קולנוע וספרות בתיכון בתל אביב. לאורך כל שנות פעילותו הוא מקרב בני נוער לשירה בסדנאות לכתיבה יוצרת בכל רחבי "הארץ".
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
סברדליק עודד (אנריקה) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בארגנטינה /// 1938 – 1996 /// גיל
נפשי יחזקאל /// משורר, סופר, מתרגם ומבקר /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1977 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולד, גדל והתחנך בפתח תקווה. למד בבית הספר היסודי ע"ש ח"נ ביאליק ובגימנסיה אחד העם. בכיתה י"ב עזב את בית הספר והתגורר בקיבוצים נחשונים וגבעת השלושה. כיום מתגורר בגת רימון. בעל טור אישי במקומון תל אביב (מ-2008), ערך והגיש את פינת הספרות ברדיו "לב המדינה" (2004-2006) וכיום ב"רדיו תל אביב" (מ-2008), כותב ביקורת ספרות במוספים שונים ועורך תערוכות אמנות ושירה בגלריה גרוס (מ-2004).
ניצן (מייזל) שלמה /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד בלטביה /// 1921 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלטביה. עלה ארצה עם הוריו ב-1935. כאן התאחדה המשפחה עם שתי אחיותיו הגדולות, שעלו קודם לכן כחלוצות. המשפחה התיישבה בראשון לציון וניצן עבד בעבודות שונות, תוך שהוא לומד במסגרות בלתי פורמליות. שם משפחתו שונה לניצן עם פרסום סיפורו הראשון, "החג בחולות", ב-1945 בעיתון "הארץ". בימי מלחמת העולם השנייה עבד במחנות העבודה של הצבא הבריטי בארץ ישראל. היה חבר ב"הגנה" והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה שימש גם כתב צבאי וערך ספרי כיס לחיילים.
