לב יגאל /// סופר ועיתונאי /// נולד בקיבוץ גבעת השלושה, ישראל /// 1933 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת השלושה והתחנך במוסדות החינוך של התנועה הקיבוצית. בנו של משורר היידיש אברהם לב. אחיו, משה, הוא חלל צה"ל. לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי, בו שירת כקצין בחיל רגלים, החל את דרכו בעולם העיתונות. תחילה ב"למרחב" ולאחר מכן ב"מעריב". ב-1973 זכה בפרס שווימר לעיתונות. כיהן כראש האיגוד של עיתונאי ישראל.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
