חזרה לדף התוצאות

2 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיתון/כתב עת בגוף הערך: תנו להם ספרים.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 2 ערכים.

מוסינזון יגאל /// סופר ומחזאי /// נולד במושב עין גנים, ישראל /// 19171994 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במושב עין גנים ליד פתח תקווה להורים אנשי העלייה השנייה. אחרי פרֵדת הוריו גדל עם אמו בתל אביב, נשלח לתקופות לימודים בבית אלפא ובבן-שמן, והיה שומר שדות בנהלל. בשנים 1950-1938 חי בקיבוץ נען, וב-1941 היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. באותה תקופה החל לכתוב, וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" ("משמר", 16.6.1944). ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1946-1945. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" (ספרית פועלים), שעורר רושם רב וקבע לו מקום בולט בסיפורת הצעירה בצד ס' יזהר ומשה שמיר. רוב הסיפורים מן התריסר שכונסו בו מתרחשים בקיבוץ. לשונם מערבת פיוט עם עגת דיבור, והם משקפים בעוצמה דרמטית את אווירת התקופה ואירועיה. עם זאת, בולט בהם לא בהכרח הממד ההרואי אלא הממד הטרגי, ובעיקר המצוקה העמוקה שכל הדמויות לכודות בה, דווקא בשל התפקיד שנגזר עליהן למלא בעלילת התקומה הלאומית. "מוסינזון העלה ב'"אפורים כשק""' – כתב דן מירון (1989) – "גלריה של אנשים '"אפורים כשק"' שהחיים הכו בהם ומחצו אותם, מי יותר ומי פחות. כל סיפור העלה את הדמות ברגע ובדרך, המאפשרים חשיפה מיידית של שכבת ההרס בחייה". תכונות דומות מסתמנות בסיפוריו הבאים של מוסינזון, שכונסו בקבצים "הדרך ליריחו" (1949) ו"סיפורי יגאל מוסינזון" (1954).

אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 19261987 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 2 ערכים.