חזרה לדף התוצאות

2 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיתון/כתב עת בגוף הערך: סיפורי אלף לילה ולילה.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 2 ערכים.

עמית-כוכבי חנה /// מתרגמת וחוקרת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1946 /// גיל: 76

ביוגרפיה

נולדה בחיפה וסיימה את בית הספר "הריאלי" במגמת מזרחנות. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון ושני בשפה וספרות ערבית ובספרות אנגלית (1968, 1971). כמו כן סיימה לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע אנגלית-ערבית-עברית (1975). את תואר הדוקטור קיבלה באוניברסיטת תל אביב, בהדרכתו של פרופ' גדעון טורי, על מחקרה החלוצי והמקיף בתולדות התרגום הספרותי מערבית לעברית מראשית הציונות ועד סוף המאה העשרים (1999). לימדה אנגלית, ערבית ותרגום באוניברסיטאות ובמכללות שונות בארץ. במכללת "בית ברל" היתה שותפה להקמת המסלול לתרגום ערבית-עברית-ערבית, והכשירה מתרגמים משתי השפות. מילאה תפקידי הוראה והנחיה בלימוד ערבית בבתי ספר עבריים, והשתתפה בהכנת תוכניות לימודים. מאז 2003 מרצה בחוג לתרגום ולחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן.

לוין מנשה /// סופר ומתרגם /// נולד בגרוז'יסק, פולין /// 19031981 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 2 ערכים.