יערי יהודה /// סופר /// נולד בטארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה /// 1900 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגורר עם משפחתו בעיר טרנוב, שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1920 עלה לארץ ישראל. בדרך לארץ פגש את א"ד גורדון, פגישה שהשפיעה עמוקות על מהלך חייו. בארץ עבד בהכשרת קרקע בקריית ענבים, ולאחר מכן הצטרף לגדוד "שומריה" של "השומר הצעיר" בסלילת כביש. עם חבריו ל"קיבוץ א"' הקים את קיבוץ בית אלפא. לצד עבודתו החקלאית הקים להקת תיאטרון (1924-1921), שהציגה מחזות המבוססים על סיפורים ומיתוסים יהודיים כגון "הגולם" ו"הדיבוק". ב-1926 עזב את הקיבוץ וקבע את ביתו בירושלים, שם עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. בשנים 1930-1928 למד ספרנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ולאחר מכן עבד כמורה בקנדה. לאחר חזרתו לארץ עבד בלשכה הראשית של קרן היסוד ומילא תפקידים שונים בשירות משרד החוץ, בהם נספח תרבות בארצות סקנדינביה וקונסול באמסטרדם.
יזרעאלי בועז /// סופר ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1960 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. למד סוציולוגיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. עבד בתפקידים שונים בעיתונים "דבר", ""מעריב"" ו""ידיעות אחרונות"". עד כה פירסם ארבעה קובצי סיפורים: "נביחות באלכסון" (כתר, 1994); "איפה כולם" (1997); "אדריכל" (2004); "השכן המסוכן" (2008). בספר הביכורים שלו, "נביחות באלכסון", הכולל שמונה סיפורים קצרים המערבים אלימות והומור, התווה יזרעאלי קו ריאליסטי-אבסורדי שאותו פיתח ושיכלל בספריו הבאים.
יוכל-חיטין רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בקיבוץ עמיר, ישראל /// 1942 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בקיבוץ עמיר שבגליל העליון. למדה ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים רבות שימשה כמורה והתמחתה באסטרטגיות למידה לילדים עם בעיות למידה. בעשר השנים האחרונות מלמדת כתיבה יוצרת בבית הספר ללימודי חוץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מנחה סדנאות כתיבה בטכניקה ייחודית שפיתחה.
טסלר אליהו /// משורר ומתרגם /// נולד באומן, אוקראינה /// 1901 – 1965 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון ""דבר"" ובהוצאת עם עובד.
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
טבנקין משה /// משורר /// נולד בהמושבה כנרת, ישראל /// 1917 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במושבה כנרת, בנם הבכור של אווה ויצחק טבנקין, מנהיגו של הקיבוץ המאוחד. סמוך להיווסדו של עין חרוד עברה המשפחה לקיבוץ. כבר מילדות כתב "שירים" ופזמונים. ב-1936 פירסם ברל כצנלסון ב"דבר" שיר ראשון שלו בשם "נוף ילדות מוזר". השיר התייחס למאורעות תרצ"ו. ב-1943 הופיע ספרו הראשון, "שירים" (הקיבוץ המאוחד). הפשטות שבשם הספר סימנה קו של פשטות ובהירות בשיריו, וזהירות מפאתוס. הכמיהה לאינטימיות אפיינה את שיריו, גם אלה שעסקו בנושאי הכלל. קהל הקוראים קיבל באהבה את שיריו והספר נדפס במהדורות רבות, אבל מרביתה של הביקורת הספרותית לא נטתה להציב אותו בעמדה מרכזית. כמה משיריו הולחנו, ובולטת בהם הלחנה רבת-השראה של מתי כספי לשיר "ביום מסה". כמה משיריו נעשו אבני יסוד בטקסי זיכרון לנופלים במלחמות ישראל ובטקסי חגים של קיבוצים רבים.
טביב מרדכי /// סופר ועורך /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1910 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון, בן למשפחה שעלתה מצפון-תימן. התחנך בחדר תימני ובגיל בר-מצווה יצא לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ובשמירה. ב-1938 הצטרף למשך שנה לקיבוץ נען, בהיותו כבר בעל משפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות שירת ביחידת חיל החינוך. היה פעיל ציבור בראשון לציון ולאחר מכן במוסדות המרכזיים של ההסתדרות, בין השאר כמְרכז המחלקה הערבית, ובמפא"י.
חיוֹג משה (פלוטקין, גריגורי צבי) /// סופר /// נולד בלאדי, רוסיה /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.
חזק יחיאל /// משורר ומחנך /// נולד בקיבוץ אפיקים, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
