פיאד' תופיק /// סופר, מתרגם ומחזאי בשפה הערבית /// נולד בכפר מקיבלה, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בכפר מקיבלה. סיים את לימודיו התיכוניים בנצרת. בעל תואר ראשון בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבד כעמיל מכס בנמל חיפה. נכלא בגין עברות ביטחוניות (1974-1969) ועזב את ישראל ב-1974, במסגרת הסכם חילופי אסירים עם מצרים. עבד במרכז ללימודים פלסטיניים בעיר ביירות עד 1982, אז עבר לתוניסיה, שבה הוא מתגורר עד היום. קיבל תעודה לעבודה בעיתונות ועבד בארגון הערבי לחינוך, תרבות ומדעים.
נאטור סלמאן /// סופר, עורך, מחזאי ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בדלית אל-כרמל, ישראל /// 1949 – 2016 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וחי בדלית אל-כרמל. ממוצא דרוזי. בוגר תיכון עירוני בחיפה. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בפילוסופיה (1976). שימש עורך מדור התרבות בעיתון "אל-אתתחאד" (1990-1968) ומזכיר המערכת בירחון "אל-ג'דיד". מנהל מכון אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים בחיפה (מ-2002), עורך כתב העת "סוגיות ישראליות" היוצא לאור ברמאללה (2007-2000) ועורך שותף של הרבעון העברי-ערבי "דו-עט". כיהן כיו"ר התאחדות הסופרים הערבים בישראל (1977-1975), היה מזכיר ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש ולמען השלום (1986-1992) וסגן יו"ר איגוד הסופרים הכללי בישראל (1995-2000). חבר הנהלה בארגון "עדאלה" (2001-2000) ובמועצת חברי ההנהלה מ-2003. זכה בפרס היצירה הערבית ממשרד התרבות (1992), בפרס התרגום על שם חיים בלנק (1992) ובפרס התרבות הפלסטינית, קהיר (2003).
מיכאל סמי (מנשה, סאלח) /// סופר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1926 /// גיל: 98
ביוגרפיה
נולד בבגדאד. ב-1945 סיים את בית הספר התיכון היהודי "שמש" בבגדאד. בהיותו בן חמש-עשרה הצטרף למחתרת הקומוניסטית בעיראק ופעל נגד המשטר ולמען זכויות האדם. למד שנה אחת באוניברסיטה האמריקנית בבגדאד, וכתב בעיתוני המחתרת. ב-1948, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר, ברח לאיראן ושינה את שמו. שנה לאחר מכן, מחשש שיוסגר לעיראק, הגיע לישראל. הוא חשב שיעד הטיסה הוא פריז, אך המטוס נחת בחיפה. מיכאל התאהב בעיר עוד בראותו אותה מן האוויר. הוא התיישב תחילה ביפו, ועבר לחיפה לאחר שהוצע לו להיות חבר מערכת בעיתון המפלגה הקומוניסטית "אל-אתתחאד". התגורר בוואדי ניסנאס ופירסם ב"אל-אתתחאד" וב"אל-ג'דיד" סיפורים ומאמרים. ב-1955 פרש מהמפלגה הקומוניסטית. עבד במשך עשרות שנים בשירות ההידרולוגי של משרד החקלאות.
מח'ול מרוואן /// משורר, מחזאי וסופר בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1979 /// גיל: 45
ביוגרפיה
בן לאב פלסטיני ולאם לבנונית, נולד בכפר פקיעין. למד הנדסה במכללת "מוסתקבל" ומשמש הנדסאי בניין ומנכ"ל חברת בנייה. מתגורר במעלות, בחירה שכשלעצמה משקפת את החלטתו לעזוב את כפרו ולהוכיח שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד. את שיריו הראשונים פירסם בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותו תלמיד בכיתה ז'. ב-1997 זכה בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי של העיתון "כל אל-ערב". קובץ שיריו הראשון, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (מנשורת אל-ג'מל, 2011), זכה בפרס ההצטיינות על שם מחמוד דרוויש לקובץ של שירה פלסטינית מטעם אגודת הסופרים הפלסטינים, ותורגם לעברית (2012) על ידי שנים-עשר מתרגמים שונים. ב-2013 עלה לגמר בתחרות "נסיך המשוררים" היוקרתית המתקיימת באבו דאבי. אולם מועמדותו הוסרה כשהתברר למארגנים שהוא מחזיק בדרכון ישראלי. את ספרו הראשון, ספר פרוזה בשם "מכתב מהגבר האחרון" (2002), הוציא בכוחות עצמו. השתתף בסדנת תרגום הדדי עברי-ערבי ב"הליקון" – העמותה לקידום השירה, וב-2008 נבחר לנציג משוררי העולם הערבי הצעירים בפסטיבל העולמי לתרבות באיטליה. מחזהו "לא תיבת נח" מדבר על מערכת יחסים לקויה בין חלקי המשפחה והילד השונה, והוא מבוסס על חוויות ילדותו שלו. המחזה הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו, וזיכה אותו בפרס המחזאי המצטיין (2009).
חביבי אמיל /// סופר, מחזאי ועורך /// נולד בשפרעם, ישראל /// 1921 – 1996 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשפרעם וגדל בחיפה. למד במכללת "מר לוקא" (חיפה). היה שדרן ברדיו פלסטין המנדטורי, פוליטיקאי, חבר כנסת ועיתונאי. החל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (1941), נמנה עם אישי הציבור הערבים הבודדים שתמכו "בת"וכנית החלוקה ועקב כך נאלץ להימלט מהארץ מחשש להתנקשות בחייו. מגיל צעיר מילא תפקיד פעיל ככותב וכעורך בעיתונות הערבית ("אל-ע'דד", 1945-1943; "אל-מהמאז", 1946; "אל-אתתחאד", 1977-1972, 1989-1980; "משארף", 1996-1995). עם קום המדינה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ולאחר מכן ברשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). כיהן כחבר כנסת מטעמן בכנסת השנייה, השלישית, החמישית, השישית והשביעית, ממנה התפטר ב-1972 כדי להתמקד בעריכה ובכתיבה ספרותית.
ביוגרפיה
נולד בכפר מע'אר ובן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "עילבון". בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (2000). עורך ספרותי ב"אל-אתתחאד" (2000-1992) ועורך ראשי בשבועון "אל-ביאדר" מאז 2003. פירסם תשעה קובצי שירה וספר ילדים. שיריו תורגמו לשפות שונות. קובץ שיריו הראשון, "לא נולדתי בשביל למות", ראה אור ב-1994 (מטבעת אל-כרמה).
ח'יר נזיה /// עיתונאי ומשורר בשפה הערבית /// נולד בדלית אל-כרמל, ישראל /// 1946 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדליית אל-כרמל. בן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "טרה סנטה" בעכו. בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה (1972). פירסם עשרה ספרי שירה ופרוזה, וכתביו הופיעו בעיתונים "אל-אנבאא", "אל-אתתחאד", "אאפאק" ועוד. שיריו תורגמו לשפות שונות. זכה בפרס ראש הממשלה, בפרס הנשיא ובפרס יצירת המופת של קהיר (1998).
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
ג'ובראן סאלם /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1941 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר פקיעין. למד בתיכון בנצרת, ובעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה (1975). הצטרף למפלגה הקומוניסטית רק"ח ב-1962 ונמנה עם מייסדי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). בשנים אלה החלו שיריו הראשונים לראות אור ב"אל-אתתחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ע'דד". כתב וערך בעיתונות הערבית הקומוניסטית הישראלית. שימש כעורך ראשי בעיתון "אל-אתתחאד" (עד 1992), וכן ערך במוסף הספרות שלו, "אל-ג'דיד". כמו כן ערך את מגזין הספרות "אל-מוסתקבאל". כתב גם בעיתונות העצמאית הערבית המקומית, בין השאר בשבועונים "אל-עין" ו"אל-אהאלי", וכן גם בעיתון הירדני "אל-ראי" ובעיתון הלבנוני "אל-נהאר". כתב מאמרים גם בעיתונים עבריים: "דבר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". תירגם שירה מעברית לערבית, וכן שימש מרצה לתרגום עברית-ערבית במכללת "בית ברל". דוגמה בולטת לתרגומו היא ספר השירים "עץ תפוחים וזאב" מאת חניתה הלוי, שבו התרגום לערבית מופיע מול המקור בעברית וכולל גם הקדמה של ג'ובראן (עקד, 1996). הוא היה מן הראשונים שעסקו בצורה אינטנסיבית בהוראת השואה למורים ולתלמידים ערבים – תחילה במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שבו שימש מנהל שותף, ואחר כך במרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, שבו שימש מרצה בכיר במרכז לתולדות השואה. זכה בפרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בשפה הערבית (2006).
