סופר
נולד בזלוצ'וב, גליציה, למשפחה חילונית בעלת נטייה לתרבות הגרמנית. אביו, שהיה עורך-דין, למד משפטים בווינה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על מזרח-פולין, כולל זלוצ'וב. הגרמנים כבשו את האזור בפלישתם לברית המועצות בקיץ 1941, ואביו, שנאלץ לעבוד בפרך עם שאר היהודים המקומיים, נפטר אחרי זמן קצר. הנער בן השלוש-עשרה ואמו מצאו מסתור בביתו של איכר אוקראיני, שלימים החביא שם גם קרובי משפחה אחרים שלהם. במחבוא הזה כתב סטן יומן במחברת בית ספר, שבו תיאר את חוויותיו בזמן ההוא. לאחר שנים רבות תירגם את היומן מפולנית לעברית עבור בנו ובתו, והוסיף תגובות והארות.
בקיץ 1944 שיחרר הצבא הסובייטי את זלוצ'וב, שסופחה עם שאר חבלי מזרח-פולין לאוקראינה הסובייטית. סטן ואמו עברו לפולין, שם השלים את לימודיו לבגרות ולמד שנתיים הנדסה בטכניון בטרם פנה ללימודי תיאטרון. במקביל ביים והפיק הצגות ומופעי סטודנטים, כתב תסכיתים לרדיו הפולני, וב-1954 התמנה למנהל אמנותי של התיאטרון העירוני בגדנסק. כעבור שלוש שנים עלה לישראל (1957), שיחק זמן קצר בתיאטרון "הקאמרי" והחל לפרסם טור שבועי ב"על המשמר", שבו ביטא את חוויותיו כעולה חדש. במרוצת הזמן עבר לכתיבת סיפורים קצרים על חיי העולים, ופירסם אותם בעיתונים ובכתבי עת. חלק נכבד מהם כונס בספרו "זכרונות לברכה" (תג, 1995). כעבור שש שנים יצא לאור ספר נוסף שלו, רומן מתח בשם "פומפיי נחרבת שוב".
שנתיים אחרי עלייתו ארצה התקבל סטן ל"קול ישראל", לאחר מכן עבד גם בטלוויזיה הישראלית, כתב, עיבד, הפיק וביים מאות תסכיתים, היה במאי ראשי ומנהל מדור הדרמה בטלוויזיה, ולאחר מכן שב לרדיו כמנהל מחלקת האמנויות והדרמה. כמו כן עסק בהוראה בבתי ספר לתיאטרון.

משה דור