סופר בשפת היידיש
נולד בעיירה סקלמביז בדרום-מזרח פולין. בתקופת השואה היה במחנות ריכוז בפולין ובגרמניה, ובהם בוכנוולד. שרד בצעדת המוות. לאחר המלחמה הצליח למצוא את אחותו ואת אמו בין הניצולים. שהה בבית הילדים בסלבינו באיטליה שבו מצאו מקלט מאות נערים ניצולי שואה. ב-1946 עלה על אוניית מעפילים בדרכו ארצה. לאחר שהות במחנה מעצר בקפריסין הצטרף לקיבוץ משמר השרון במסגרת "עליית הנוער". ב-1948 התגייס ל"פלי"ם" והשתתף במלחמת העצמאות. כעבור כשנה שוחרר משירות ועבד כמלח על סיפונן של אוניות נוסעים. למד משחק בתל אביב, בשנים 1955-1957 המשיך בלימודי משחק ופנטומימה אצל מרסל מרסו ואטיין דקרו בפריז. מסוף שנות החמישים הופיע כפנטומימאי וכשחקן בבלגיה, בצרפת, בארצות הברית ובקנדה וזכה לביקורות אוהדות בעיתונים חשובים, ובהם ה"ניו יורק טיימס". ב-1990 שב לישראל. שיחק במחזות ובסרטי קולנוע, ובהם "ההולכים בחושך" מאת חנוך לוין ("הבימה"); "יעקב השקרן" מאת יורק בקר (פסטיבל עכו); "שמיכה חשמלית ושמה משה" לאסי דיין; Train de Vie ("רכבת החיים") מאת ראדו מיכאילאנו.
בשנות השמונים כתב מחזה לפנטומימאי וקריין, "ברח, יעקב, ברח", המבוסס על חוויותיו כילד במלחמת העולם השנייה. ב-1984 הצטרף לפעילות במסגרת הקבוצה היידית "יוגנטרוף" בניו יורק ופירסם מסיפוריו בכתבי עת ובעיתונים, ובהם "פארווערטס". ב-1994 ראה אור ספרו הראשון, "איך און למך" ("אני ולֶמֶך"). שנתיים אחר כך התפרסם ספרו השני, "אפגעגעבן ברויט" ("לחם" "נקמות", ראה אור בעברית ב-2002). שני הספרים מבוססים על חייו במחנות הריכוז. ספרו האחרון, "אַ פיש האָט מיך נישט איינגעשלונגען" ("דג לא בלע אותי"), מספר על הימים שאחרי השחרור, ראשית החיים בארץ ישראל. ב-2002 כתב, ביים והופיע בהצגת יחיד, "להיות". ההצגה, המתבססת על חייו של כנר, מביאה את סיפורו של פנטומימאי ניצול שואה המתגורר ומופיע בניו יורק.

רועי גרינוולד