סופר ומחזאי
נולד ב"ירושלים". למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. ב-1936 החל לפרסם רשימות וסיפורים בעיתונות, וב-1940 הופיע ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "על מפתן החיים". ב-1938 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית ב"ירושלים". מ-1942 עד 1945 שירת בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי בארץ ישראל ובמצרים. בשנים 1949-1946 שהה באנגליה בשליחות המחלקה לחינוך של הקרן הקיימת לישראל. בשנות החמישים חזר לאנגליה לשתי תקופות, של שנתיים כל אחת, ועבד במחלקה העברית של ה"בי-בי-סי". מ-1956 ישב ב"ירושלים", עבד במחלקת הנוער של קק"ל וכיהן כיועץ לתיאטרון "אהל". בשנותיו האחרונות שימש עורך פרסומים באוניברסיטה העברית, לרבות עריכת ביטאונה, "האוניברסיטה". כמו כן התמסר לעריכת כתביה של אשתו, הפילוסופית פפיטה האזרחי, שהלכה לעולמה בדמי ימיה ב-1963.
כתיבתו הספרותית והעיתונאית היתה מגוונת וענפה. פירסם שורה של רומנים וקובצי סיפורים ונובלות, ובהם "כצל עובר" (1946); "עננים בסער" (1947); "עם שחר" (1958); "בחלון המואר" (1961); "פנים ומסכה" (1963); "שופט עייף וגזר דינו" (1971). אף על פי שהיה בן גילם של סופרי "דור בארץ" ואירועי הזמן והארץ נשקפים בכתיבתו, הרי סופרים אלה לא ראו בו אחד משלהם, אולי משום שהתרכז בראשית דרכו בהווי הנוער העירוני ה"סלוני" ואולי משום נטייתו המוטבעת להיבדלות אריסטוקרטית ולהתרחקות מכל חבורה. הוא עצמו ציין באחת מרשימותיו לחיוב את בדידותו של הסופר כתנאי ליצירת אמת ("הסופר – איש בודד", "מעריב", 31.3.1961).
תחום פעילותו העיקרי השני היה התיאטרון. שלושה ממחזותיו (""תאומים"", "המשתמט", "הסירוב") כונסו בספרו "תאומים" (1960), ומבחר ממערכוניו בספרו "הטלפון נותק" (1961). מחזותיו נטועים במציאות הישראלית לפני קום המדינה ואחריה ושואבים מן ההווי המקומי, אולם הרובד האקטואלי משמש נקודת מוצא לחקירה נפשית ולעיון אינטלקטואלי בשאלות כגון פערי הדורות בין אבות לבנים, מתחים בין המינים, טוהר אידיאליסטי מול הכורח להשלים עם פשרות המציאות.
בשנותיו האחרונות הרבה לעסוק בשימור ערכיה הרוחניים והאסתטיים של "ירושלים". שני ספריו בתחום זה הם "ירושלים" אשר בחרתי (1971) ו"עיר אבן ושמיים" (1972), המשלבים פרקי סיפור ותיעוד עם אגדות מקומיות וזיכרונות ילדות. כתיבתו התיעודית כוללת גם ספרים על הצייר היהודי-אנגלי אלווא (1954) ועל נחום גוטמן (1965), וכן קובץ רשימות על אנגליה ("ארץ המהפכה השקטה", 1957) ופרקים על מלחמת יום הכיפורים ("כאיש גבורתו", 1975).

אבישי, מרדכי. "קווים ליצירתו של יהודה האזרחי". "בין עולמות". תל אביב: עידית. 1962. 173-157; זהבי, אלכס. "מסע אל יהודה האזרחי". "ירושלים" ט'-י'. 1975. 45-39; קריץ, ראובן. "יהודה האזרחי". "הסיפורת של דור המאבק לעצמאות". קריית מוצקין: פורה. 1978. 308-275; שוהם, חיים. "הנידונים להמשיך: הדראמות של יהודה האזרחי". "אתגר ומציאות בדראמה הישראלית". רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 1975. 238-219.

אבנר הולצמן