משוררת

נולדה בחיפה. כילדה לקחה חלק בפעולות נוער לח"י. ב-1953 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית ושימשה כעוזרת של אלכסנדר פן בעריכת המוסף לספרות של העיתון "קול העם". בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות ולשון עברית, ובעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1993). פרסמה מחקר על שירתו של אברהם חלפי, ספר על חיי אברהם שטרן ושירתו ("לא בשבילנו שר הסקסופון", 1998) ומאמרי ביקורת בעיתונות. שיריה תורגמו לכמה שפות.
קובץ השירה הראשון שפרסמה, "אפרת ואפר: שירים", יצא לאור ב-1975 בהוצאת מסדה. שירתה ממזגת לשון עדכנית יומיומית, כולל שימוש בלעז ובסלנג, עם אלוזיות ושיבוצים רבים מלשון המקרא ומלשון התלמוד והתפילה, אך גם רמיזות ושיבוצים מספרות המערב. היא מתייחסת ביצירתה גם לשירה ולספרות העברית החדשה. בשיריה נוכחים עד מאוד המרחב הישראלי, עם הצומח והחי שבו. יש בהם גם ביטוי לעמדות פמיניסטיות ולהשקפה סוציאליסטית.
כמו כן, היא נותנת ביטוי לקיום הערבי במרחב "הארץ"-ישראלי ועומדת בדיאלוג לשוני ואף ארוטי עם נוכחות זו. יש בשירתה ביטוי לאתוס ציוני, הומניסטי-שמאלי, על כל התשוקות והסתירות הטבועות בו.

ברונובסקי, יורם. "על שירי יאיר". "הארץ" תרבות וספרות. 27.2.1998. 2; ברזל, הלל. "יאירה על יאיר: אהבה ומחקר". "עתון 77" 218. 1998. 30-31; שמיר, זיוה. "לקלוט את בכורת הרגע הטריוויאלי". "עתון 77" 101. 1988. 19.

גידי נבו