סופרת, תסריטאית ועיתונאית
נולדה בתל אביב. שירתה בצבא ככתבת בביטאון חיל האוויר. בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כעיתונאית ועורכת חדשות ב"ידיעות אחרונות" ובמחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. למדה תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. עד כה פרסמה שלושה רומנים, סיפורים קצרים ומחזות. יצירותיה של גונדר-גושן תורגמו ליותר מארבע-עשרה שפות, וזכו בפרסים בארץ ובעולם, ובהם פרס ספיר לספר ביכורים, פרס וינגייט הבריטי, מקום ראשון בתחרות כתיבה של IEMED בברצלונה ופרס ויצ"ו איטליה. מרצה לפסיכולוגיה ותרבות ישראלית, מפרסמת דעות בנושאי תרבות ב-BBC ומאמרים בעיתונות האמריקנית, הבריטית והגרמנית. מתגוררת בתל אביב עם בן-זוגה התסריטאי יואב שוטן-גושן ושני ילדיהם.
ספרה הראשון "לילה אחד מרקוביץ'" (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012, בעריכת יגאל שוורץ) הוא רומן תקופתי המתרחש במהלך מלחמת העולם השנייה. באותה עת נשלחו צעירים מארץ ישראל לאירופה במטרה לשאת נשים יהודיות ולהעלותן לארץ (כפי שהתירו חוקי המנדט הבריטי). גיבור הרומן יעקב מרקוביץ' נושא לאישה את בלה זיידמן היפהפייה, אך בניגוד למתוכנן, בהגיעם ארצה הוא מסרב להתגרש ממנה. במרכז הרומן אפוא דמות של חלוץ ציוני המוֹרד ממניעיו האישיים במשימה הלאומית שלשמה נשלח (הרומן מבוסס על אירועים אמיתיים; לאחר פרסומו התגלו כמה מקרים דומים שבהן נשים היו למסורבות גט מאותן סיבות). גם דמויות הנשים ברומן שוברות את האתוס החלוצי, בנועזות ובחופש המיני שלהן. למשל, סוניה, שאינה מצליחה להרות לבעלה, שוכבת עם גבר אחר כדי להיכנס להיריון. למרות היסודות ההיסטוריים הקונקרטיים ברומן, נעדרים ממנו אזכורים מפורשים של מקומות או ארגונים ואף קיימות בו התרחשויות שאינן ריאליסטיות (למשל, צליחתו של זאב, בעלה החסון של סוניה, מחצית מן הים התיכון בשחייה כדי להגיע אליה), דבר התורם לאווירה האמורפית והסוריאליסטית המורגשת בו. הרומן עובד לבמה בידי יואב שוטן-גושן ועירד רובינשטיין, והועלה ב-2018 בתיאטרון בית לסין.
גם בספרה השני "להעיר אריות" (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014), מפורקת דמות של "מֶלח הארץ". גיבור הרומן איתן גרין הוא רופא ישראלי ואב צעיר. בתום תורנות ארוכה ללא שינה בבית החולים סורוקה הוא דורס למוות גבר אריתראי. לאחר שאינו מבחין בעדים הוא משאיר את הגופה במקומה ומנסה להמשיך בחייו, אך בהמשך מתברר שסירקיט, אשתו של הנדרס, אכן הייתה עדה לתאונה. היא סוחטת את הרופא ומאלצת אותו לפתוח חדר ניתוח מחתרתי לפליטים אפריקניים במחסן נטוש בדרום הארץ. באופן הזה מעמיד הרומן את אוכלוסיית הפליטים בארץ, אוכלוסייה שולית, במרכז העלילה הישראלית, ומאיר אותה באור חדש, כפי שקורה לדמויות הנשים ברומן הראשון של הסופרת. הרומן היה לרב מכר בארץ ובעולם, ונכנס לרשימת הספרים הטובים לשנת 2017 של "New York Times".
יצירותיה של גונדר-גושן התקבלו בעניין בארץ, אך זכו להצלחה רבה יותר בעולם. ספרה השלישי "השקרנית והעיר" (אחוזת בית, 2018), נמכר להפצה בכמה מדינות ברחבי אירופה טרם הופץ בישראל. במרכז הרומן סיפורה של נערה בת שבע-עשרה המגישה תלונת שווא על אונס נגד כוכב ריאליטי כדי לזכות בפרסום, על רקע מהפכת MeToo. גם כאן גיבורת הרומן שוברת נרטיב מקובל ומיינסטרימי, הפעם בנוגע לאונס והטרדות מיניות. לשלוש הדמויות הנשיות שהוזכרו, הנערה ב"השקרנית והעיר", סוניה ב"לילה אחד מרקוביץ'" וסירקיט ב"להעיר אריות", מאפיינים מובהקים של "פאם פאטאל".
רגישותה הגבוהה של גונדר-גושן לדקויות פסיכו-סוציאליות – המזכירה את רגישותם של בתיה גור מזה ודרור משעני מזה – מאפשרת לה לזהות אתרי תשוקה וזוהמה בהיסטוריה של החברה בארץ ישראל המנדטורית ובישראל הריבונית. עוד איכות בולטת בכתיבתה היא השילוב בין עלילה מלודרמטית, השובה את לב הקוראים, לבין סגנון אוורירי, לא מכביד, המשובץ רסיסי הומור רבים.
גונדר-גושן מפרקת מיתוסים בעזרת דמויות החורגות ממערכת הציפיות של קהל הקוראים: החלוץ שפגע במשימה הלאומית למען טובתו האישית, הרופא שנטש את ההרוג בזירה, המתבגרת שהמציאה תקיפה מינית כדי לזכות בפרסום. גם כשמעשיהן של הדמויות מעוררי סלידה, עולמן הרגשי מעוצב באופן מורכב, ובסופו של דבר, מעורר את הזדהות הקוראים.
בין הסיפורים הקצרים שכתבה: "שקיעה" (זוכה תחרות IEMED, 2012), "קידושין" (פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", 2014), "מחוץ לחומות" (פורסם ב-״ynet ספרים״, 2014) ועוד.

איזיקוביץ, גילי. "אונס בדוי על רקע מי טו: הספר החדש של איילת גונדר-גושן יוצא בעיתוי מעניין". "הארץ". 11.1.2018; זהר, איתמר. "דויד גרוסמן ואיילת גונדר־גושן ברשימת הספרים הטובים של השנה על פי 'ניו יורק טיימס'". "הארץ". 23.11.2017; סלע, מיה. "הסופרת איילת גונדר-גושן רוצה לעצבן את סבתא". "הארץ". 27.7.2012; סלע, מיה. "'השקרנית והעיר': מעשיית מוסר שעולה על גדותיה ומתאימה בעיקר לנוער". "הארץ". 12.2.2018; שווימר, יותם. "'להעיר אריות': בין ההישרדותי, לספרותי". ynet". 11.3.2014;

גלי סיטון ויגאל שוורץ