סופרת ועורכת
נולדה למשפחה ממייסדי קיבוץ כפר בלום בעמק החולה. ב-1960 השתקעה בקיבוץ עין גדי, שבו היתה חברה עד מותה. בשנים 1963-1961 למדה הוראה בסמינר למורים בבית ברל ועבדה שנים רבות כמורה. השתלמה באוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי אמנות ובספרות אנגלית.
ב-1978 החלה לעבוד כעורכת ספרי ילדים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ועסקה בכך כחמש-עשרה שנים. כן פרסמה עשרה ספרי ילדים פרי עטה, חלקם תורגם לגרמנית.
ספרה הראשון למבוגרים, "פרחים" "כמוסים" (מ' ניומן, 1974), מתאר את סיפור התבגרות של נערה בקיבוץ צפוני בשנות החמישים, ואפשר לזהות בו את נופי ילדותה. הספר זכה בפרס ניומן מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1974). כמו כן זכתה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1998). על כתיבתה לנוער ולילדים זכתה פעמיים בפרס זאב (1989, 1996).
מספריה הנוספים: "בין שתיקות" (1987): סיפורם של אנטק צוקרמן וצביה לובטקין, ממנהיגי מרד גטו ורשה; "שתי נערות יחפות" (2001); "להביט בראי המים" (2006); "נערת הפרפרים והליצן" (2008).

אלמוג, רות. "הכל חי. גם ים המוות". "הארץ" תרבות וספרות. 25.6.2010. 4; המרמן, אילנה. "התמודדות עם הזוועה". "הארץ". 7.8.1987. ב'6.

אלישע פורת