משוררת ופזמונאית
נולדה בתל אביב. בתו הבכורה של אלכסנדר פן מנישואיו הראשונים לאיזבלה (בלה) דון. בוגרת גימנסיה "הרצליה". שימשה קשרית ב"הגנה" והעבירה את הפקודה לפיצוץ הגשרים ב"ליל הגשרים" (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946) ערב מלחמת השחרור. בזמן מלחמת העצמאות שירתה בלהקת "החישטרון", הלהקה הצבאית הראשונה, עם יפה ירקוני. זמן קצר לאחר המלחמה שיחקה בתפקיד אחות בבית החולים הדסה בירושלים הנצורה בסרט "ארבעים ושמונה שעות ביממה", אחד הסרטים הראשונים שצולמו בישראל. עבדה בלשכת העיתונות הממשלתית וכתבה טור בעיתון "דבר". ב-1956 נישאה לברנרד פיין, ולזוג נולדו שני ילדים, אחד מהם הוא הסופר יונתן פיין.
הפזמונים שכתבה היו חלק מהווי החיים בישראל: "כנפיים של צנחן" ו"על שלושה פשעי דמשק" נכתבו והושרו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ו"בואו נשיר" בוצע בפסטיבל שירי הילדים השלישי (1973). כתבה גם שירה, וספר שיריה "שקיפויות" פורסם ב-1992 (הוצאת אליקם). השירים הם ליריים-אישיים, מציגים רגעים של תקווה וסבל של המשוררת ושל זולתה, ומזככים חוויות של התבוננות עצמית לרגעים צלולים של תובנה ועצב. בחלק משיריה היא יוצקת תוכן מיתי-נשי חדש בדמויות מקראיות ידועות. למשל, בשיר "תחינת שאול" מבקש שאול שלא להפוך למלך אלא להיות אב לילדיו, וב"שבועת הגר" מוצגת הגר כאישה מורדת השורדת את גירושה במ"דבר". בשירים רבים שלה קיימת אמירה פוליטית. למשל, בשיר "משחקים אחרים", המוקדש לילדיה, היא מבקשת מציאות אחרת של תמימות שנגזלה מילדיה במה שנדמה כמלחמת אין-ברירה.
ששונקין מתכתבת גם עם שירים של אביה, אלכסנדר פן. שירה "שבועת הגר" עונה לשיר "הגר" של פן. שני השירים הם פוליטיים-אקטואליים, אולם בעוד שירו של פן מצביע על אפשרות של פיוס בין האחים, ובהתאמה פיוס בין צאצאי יצחק וצאצאי ישמעאל, מסמן שירה של ששונקין מלחמה בלתי נמנעת היונקת את כוחה מעוולות העבר ואת דמותה של הגר כמבקשת נקמה.

שחם, חיה. "המ"דבר" כמשל: היבטים על חניכה נשית בשירי נשים על דמות הגר". "נשים ומסכות". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2001. 104-128; שנער-אלרעי, עליזה. "עשי לה כטוב בעיניך – השפחה המגורשת". "אהובות ושנואות: נשים במקרא ובספרות העברית החדשה". חיפה: פרדס. 2011. 17-56.

קרן פייט