סופרת
נולדה לבית בבלי בירושלים. ב-1976 הגיעה למעלות במסגרת גרעין נח"ל, ולימים הקימה בה את ביתה. עסקה בחינוך, בעבודה קהילתית, בקליטת עלייה ובהפעלת תיאטרון בובות. מ-1991 היא מתגוררת בכפר ורדים.
תחילת כתיבתה בשלושה ספרים לילדים ("מעשה בחושך", 1989; "קדימה עוברים למיטת ההורים", 1993; "הקפיצה", 1993). משלהי שנות התשעים התמסרה לכתיבת רומן ראשון, "שום גמדים לא יבואו", שראה אור ב-2005 (עם עובד). הספר התקבל באהדה יוצאת דופן, זיכה את המחברת בפרסים (בהם פרס ספיר) ועורר תגובה ערה בביקורת.
"שום גמדים לא יבואו" משרטט את עולמה של עיירת גבול צפונית בשנות השמונים, פריפריה ישראלית נידחת שתל אביב וירושלים הן בשבילה שמועה רחוקה, וגן עדן מצטייר בה בדמות דירה לדוגמה בראשון לציון. מתוך עיניהם של בני משפחת דדון עולה מציאות חיים הצמודה אל פרטי הפרטים של היומיום, עד אחרון גרגרי החומוס הנטחנים בדוכן הפלאפל המשפחתי. מתוך התודעות הפרטיות של הדמויות המספרות עולים אתרים והקשרים רחבים יותר היוצרים את מרקם החיים בעיירה: דירות קטנות בבתי שיכון דחוסים, מקלטים שבהם מצטופפים הדיירים בשעת התקפת קטיושות, מפעל הטקסטיל, מעון הפעוטות לילדיהן של פועלות הייצור, המועצה המקומית על מבוכיה ותככיה, כיכר העיר שבה משתלהבים התושבים מדרשות השִטנה של הרב כהנא, וגם הכפר הערבי הסמוך המוצג כמציאות אנושית מקבילה ונפרדת אך לא פחות מורכבת. המבט אל השוליים ומן השוליים יוצר אמירה חזקה על דלות הקיום המדכדכת של חלקים נרחבים בחברה הישראלית. הביקורת זיהתה ברומן יסודות של מחאה חברתית ופוליטית, וכן ממדים פמיניסטיים הסובבים סביב דיכוי האישה בכלל והאישה המזרחית בפרט. אולם לבו מצוי ברשת היחסים הפנימית המסועפת בתוך משפחת דדון, ועיקרו חקירה רגישה של סוד הקשר המשפחתי, על מתחיו ודקויותיו, על הסימביוזה ועל הניכור, על הגלוי לעין ועל מה שמחלחל במסתרים. מן הבחינה הזאת זהו דווקא רומן אופטימי, משום שהאהבה והנאמנות בתוך התא המשפחתי מתגברות על השסעים, על המצוקה ועל הייאוש האופפים אותו מכל עבר. שילה מלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה.

אורן, יוסף. "'"שום גמדים לא יבואו"' – שרה שילה". "משבר ערכים בסיפורת הישראלית". ראשון לציון: יחד. 2007. 110-98; חירורג, מישאל. "קרעי-זהות, גשרי-זהות". "הכיוון מזרח" 11. 2006. 51-48; קורין-שפיר, ורה. "על מלכים, מלכות, מפלצות וגמדים: עיון ב'"שום גמדים לא יבואו"' מאת שרה שילה". זהויות ישראליות – בין זר למוכר. ירושלים: כרמל. 2008. 190-155.

אבנר הולצמן