משוררת
נולדה וגדלה בחיפה. למדה בתיכון "אליאנס". קיבלה תואר ראשון בחוג ללימודי נשים ומגדר ובחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ב-2007. היתה מפיקה ב"הארץ" ועורכת חדשות באתר NRG.
פרסומה הראשון היה השיר "בית" ("הליקון" 29, 1999), שכונס בספר ביכוריה, "שפת אם" (הקיבוץ המאוחד, 2007). הנושא המרכזי בספר הוא מערכות יחסים. רוב שירי הספר מתארים פרֵדות מאהובות, מאהובים, מהורים, מהילדות ומהפנטזיות על זוגיות ומשפחתיות אידיאליות. הפרֵדות משקפות כאב עמוק של אי-יציבות מתמשכת וגעגוע בלתי פוסק לאהבה ולקרבה. שם הספר "שפת אם" מעוצב כמטפורה הכוללת את טענת היסוד של הספר: האדם בוחר את שפתו המגדרית והתרבותית, וזאת בניגוד למשמעות המקובלת של הניב הכבול ""שפת אם"", המתייחסת ל"שפת אם" כשפה מולדת. זו הצהרה המבקשת לנסח נורמות לשוניות חדשות, שבהן תיאורי זוגיות לסבית או ביסקסואלית הם חלק אינטגרלי של השפה התקשורתית. שפת הבת היא שפת האם החדשה, החותרת תחת הדיכוי, כמו שנאמר בשיר 48 (מתוך 52, המסמלים את מספר השבועות בשנה) במחזור המרכזי הנועל את הספר, "שְׂפַת אֵם": "אִם שְׁתִיקָה הִיא שְׂפַת הָאֵם/ שִׁירָה הִיא שְׂפַת הַבַּת".
הפואטיקה שלה לירית, פיגורטיבית ועושה שימוש בלשון גבוהה. היא נעדרת סדירות מבנית וצלילית פורמלית. זו שירה הדוחה את הדיון באקטואליה ואינה מתכתבת עם יצירות תרבותיות אחרות, ומסמנת את גבולות השיח במרחבי החוויה הראשונית הבלתי-מתווכת של הגוף-נפש ושל הלשון – כפי שהיא קובעת בבירור בשורה הפותחת בשיר 49 של "שְׂפַת אֵם": "אֲנִי הָרָה אֶת עַצְמִי".
זכתה במקום הראשון בתחרות השירה של קרן התרבות חיפה ב-2004 ובפרס שרת החינוך למשוררים בראשית דרכם ב-2005.

קופרמן, מאיה. "חשבו אותי לילדה מאומצת מברזיל: השאלון". "הארץ" ספרים. 27.6.2007. 3; סתיו, שירה. "קראו את הספר הזה, הוא יפה מנשוא". "הארץ" ספרים. 22.8.2007. 6.

גלעד מאירי