סופר, משורר ועורך
נולד בקיבוץ אשדות יעקב להורים ניצולי שואה. לאחר שירותו הצבאי יצא לתקופת נדודים בעולם, וב-1974 התחתן והתיישב בקיבוץ כפר הנשיא. למד אמנות, ציור וגרפיקה במסגרות שונות, ובשנות השבעים היה גם תלמידו של הצייר אברהם אילת. למד במכללת "אורנים" חינוך יצירתי, השתתף בתערוכות קבוצתיות והציג תערוכות יחיד בגלריה "הקיבוץ" ובגלריות אחרות.
ב-1982 הצטרף למערכת "שדמות", כתב העת של צעירי התנועה הקיבוצית, ושימש בו כעורך גרפי, מעטר ומאייר, וגם כעורך ראשי. ב-1984 כתב וביים קברט סאטירי בשם "כמו בתוך קופסה", שהוצג על בימה ניסיונית. ב-1987 כתב מחזה על דמותה האניגמטית של חנה סנש בשם "רק הכוכבים היו קרובים כל כך", שהועלה בפסטיבל עכו באותה שנה. ספרו הראשון, "טהיטי", קובץ סיפורים, ראה אור ב-1989 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספר שלוש חטיבות: סיפורים ממלחמת לבנון, מחיי הקיבוץ ומשנות מסעותיו.
הקים עם קבוצת חברים את "בית המדרש החילוני" (1992) ליד המדרשה ליהדות של מכללת "אורנים". לימים הקים גם את בית המדרש החילוני לנוער, בבית הספר עינות ירדן שבעמק החולה (1996). היום הוא מנהל את הלימודים ב"מדרשה למנהיגות" במכינה הקדם-צבאית שבמעיין ברוך, בגליל העליון. במסגרת פרויקט מיוחד ליום הזיכרון העלה עם הבמאי סיני פתר בתיאטרון "הבימה" את מחזהו "ילדי הקירות" (1998). כעורך הקים (1998) וערך כחמש שנים את כתב העת "רוח אחרת", שיצא לאור על ידי מרכז המורים במכללת תל חי. פלמה פירסם בו שורה ארוכה של כותבים ומשתתפים בשירה ובסיפורת, וכן מאמרים בנושאי חינוך, אקדמיה ועוד.
ספריו: "מחלקת נביאים סגורה: שירים" (1994), הבנוי במבנה של בית חולים, והשירים מאושפזים כביכול במחלקות השונות: "המחלקה הסגורה", "מחלקה פנימית", "מחלקת לב", וסוגרת את הספר "מחלקת מתים"; "המקום ינחם: שירי בית קברות" (2005), שהוא ניסיון לשרטט דיוקן של קיבוץ באמצעות חבריו הטמונים באדמתו. הספר מחולק לחלקות כביכול, ובהן חלקת "המקום ינחם", "החלקה המשפחתית", "מחוץ לגדר", "חלקה צבאית", ולבסוף "קברי האבות". הוא שיבץ בספר קטעים מדברי הספד שנשא על חברי כפר הנשיא שהלכו לעולמם, חלקם התבקש לשאת וחלקם התנדב לכתוב. הספר מושפע מ"תחת חורש החלב" מאת דילן תומס. ב-2010 יצא לאור ספר השירים "כמו שור בלי ראש".

חבר, חנן. "הומור חתרני: על סיפוריו של דודו פלמה". "סימן קריאה" 21. 1990. 292-288.

אלישע פורת