סופר, מסאי ומשורר
נולד בירושלים. בצעירותו עזר לאביו בעריכת השבועון "נרות שבת", וב-1943 פירסם בו את סיפורו הראשון. שירו הראשון ראה אור ב-1945 בעיתון "דבר". את השיר חתם בשם פנחס פלאי (בהשראת הסיפור המקראי על המלאך הנגלה להורי שמשון) כדי להימנע מעימות עם סביבתו האורתודוקסית.
ב-1950 נסע כשליח הסוכנות היהודית לארצות הברית. בשובו ארצה החל בלימודי תלמוד והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1954 הוסמך לרבנות. את עבודת הדוקטור שלו סיים בסמינר התיאולוגי בניו יורק (1969) בהדרכתו של פרופ' אברהם יהושע השל. ב-1971 הצטרף למחלקות לספרות עברית ומחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. מ-1979 שימש כראש הקתדרה לערכי היהדות. בשנים 1957-1972 ערך עם אחיו, הרב שמואל אבידור הכהן, את השבועון "פנים אל פנים", המשקף שילוב של חידוש ומסורת.
ב-1950 יצא ספר שיריו הראשון, "מיתרים חמישה" (ראובן מס). מלבדו פירסם עוד שני ספרי שירה, "משירי הבן השב לירושלים" (1954) ו"אילן מהפך שרשיו בשמים" (1979). ב-1957 פירסם ספר סיפורים קצרים, "על תלה", שיצא כמהדורה חדשה בשם "בדוק ומנוסה" (1983). את שיחותיו עם הרב סולוביצ'יק, שאותן ניהל בעת שליחותו בבוסטון, פירסם בעיתונו "פנים אל פנים" ומאוחר יותר בספרו "על התשובה" (1974). בשנים 1985-1989 כתב בעיתון "ג'רוזלם פוסט" טור שבועי המעניק פרשנות אקטואלית לפרשת השבוע. טורים אלה כונסו בספר "תורה היום" (1989) שתורגם לשבע שפות. פלאי הרבה לעסוק בהוראה וקיים דיאלוג תיאולוגי עם קבוצות אוכלוסייה מגוונות, בארץ ובעולם. בין השאר יצר קשר עם כת המקויה היפנית, שראתה בו מורה רוחני.
יצירתו הענפה עוסקת בחווייתו של היחיד ובבעיותיה של האומה. מקום מרכזי תופש עניינו בתחום התפילה ובלבטי הרוח של האדם הדתי. לאחר מותו יצא ספר הזיכרון "והוא פלאי" (1998) בעריכת אביב מלצר, המכנס הרצאות לזכרו, לצד שלושה מאמרים ייצוגיים פרי עטו.

פקנהיים, אמיל ל'. "פינחס פלאי כפילוסוף יהודי". "והוא פלאי": ספר זיכרון לרב פרופסור פינחס פלאי". עורך: אביב מלצר. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון. 1998. 13-3; בר לבב, אבריאל. "פינחס הכהן פלאי". "והוא פלאי": ספר זיכרון לרב פרופסור פינחס פלאי". עורך: אביב מלצר. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון. 1998. 165-157; קורצווייל, ברוך. "בין הפלאי והגלוי". "חיפוש הספרות הישראלית: מסות ומאמרים". עורכים: צבי לוז וידידיה יצחקי. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 1982. 214-207.

מוריה דיין