סופר ומוזיקאי
בנו של המחזאי יהושע סובול. גדל בתל אביב. סולן, גיטריסט, כותב ומלחין בלהקת הרוק הישראלית "מוניקה סקס". תקליטה הראשון של הלהקה, "פצעים ונשיקות", יצא ב-1995 וזכה להצלחה רבה. סובול עובד גם כמוזיקאי עצמאי, והוציא בין השאר תקליט סולו בשם "סוס" (1998). בשנים 2010-2007 פירסם טור שבועי במקומון "העיר".
ספרו הראשון, "בין דירות", ראה אור ב-2004 בהוצאת בבל. הספר מעצב באופן מוחשי את האווירה התל-אביבית בתחילת שנות האלפיים ואת הקריסה של מסגרות שייכות חברתיות ואידיאולוגיות, והוא רצוף אזכורים מהתרבות הפופולרית של הרוק, הפאנק והקולנוע. כמו הפזמונים שלו, גם הפרוזה של סובול, שכמה מהמבקרים משייכים אותה לספרות הפופולרית, מתאפיינת בעיסוק בחומרי מציאות קונקרטיים, בלשון יומיומית ובנימה הומוריסטית. ברומן השני שלו, "דמי מפתח" (2006), נפרשת יריעה רחבה יותר, המעוצבת בתבנית של סיפור מסע חניכה. התהליך שעובר הגיבור מאיר נושאים כמו התביעה המודרנית למימוש עצמי והקשיים בקשר עם הזולת. ב-2012 פרסם את רומן המתח "אצבעות של פסנתרן", המדמה מציאות אפוקליפטית בתל אביב ומכיל ביקורת חברתית על המדינה. עוסק גם בתרגום. מתרגומיו: "פנג הלבן" לג'ק לונדון (2009).

דותן, קרן. "זה יכול היה להיות מצחיק, אבל המספר הוא ספרן". "הארץ" ספרים. 7.6.2006. 30; פריד, ירון. "מנסה לגעת". "ידיעות אחרונות" לשבת. 2.7.2004. 28.

חן שטרס