משוררת
נולדה בירושלים, שישית משבעה ילדים, דור שביעי בירושלים לאמה, חיה שרה לבית סלנט, ודור עשירי בארץ לאביה, הרב דובער אליעזרוב. קיבלה חינוך חרדי. בעודה מורה בתיכון "בית יעקב" למדה בחשאי באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות ופילוסופיה כללית. מוסמכת אוניברסיטת בן-גוריון בספרות עברית. בעשרות השנים האחרונות לימדה ספרות במכללת "אפרתה" בירושלים.
בריאיון עמה (בסר, 1991) סיפרה כי שיריה פורסמו לראשונה בכתב העת "עכשיו" 21-24 (1968), וזאת לאחר שהראתה את שיריה ליהודה עמיחי, שאף ניקד אותם. ספרה הראשון, "כפפות משקפיים ומטריה" (מסדה, 1980), ראה אור במסגרת הסדרה "ספריה קטנה לשירה" בעריכת אמיר גלבע. הספר זכה בפרס ורטהיים לשירה (1984) מטעם אוניברסיטת בר-אילן. שיריה התפרסמו בכתבי העת "מאזניים", "עתון 77", "חדרים", "הליקון", "דימוי", "כרמל", "שבו" ו"אלפיים". ב-1988 פירסמה את ספרה השני, "תולדות", שכתב היד שלו זיכה אותה בפרס קרן ירושלים לספרות (1987). אייל דותן (1989) סבר כי קולה הייחודי מצוי ב"הבאת מיתוסים וחומרים מתרבויות שונות אל מרכז ההתרחשות השירי, לעתים בצורת מאבק לעתים בהומוגניות מלאת פליאה". עוד הוא כתב כי עירוב החומרים בשירתה מייצר, על פי רוב, "אלכימיה פואטית של חומרים".
על ספרה השלישי, "עקרת הבית" (1997), זכתה בפרס קרן ירושלים לכתבי יד (1995). פרסמה את בז –שירים, ב-2009. ספרה האחרון עד כה קובץ השירים הישנים והחדשים צורות "שבו"רות (2014).
זוכת הפרס לסופרים עבריים ע״ש ראש הממשלה לוי אשכול ז״ל (1990).

בסר, יעקב. "מיצוי תמוני למצב ביוגרפי-נפשי מורכב". "עתון 77" 140. 1991. 34-35; דותן, אייל. "אלכימיה פואטית". "עתון 77" 111-112. 1989. 6; טריינין, אבנר. "מלים מתוחות כקפיץ". "ידיעות אחרונות" לשבת. 27.7.1990. 25.

מיכל פלס-אלמגור