משוררת בשפה הגרמנית ומתרגמת
נולדה בהמבורג, גרמניה. בתו של פרופסור גרמני קתולי לתיאולוגיה, ממתנגדי המשטר הנאצי. אחותה היתה פסנתרנית מצליחה בשווייץ, ואחיה כומר-מיסיונר שפעל שנים רבות באפריקה. היא שהתה כמה שנים בשווייץ ועבדה בברלין בחנות הספרים הגדולה של שוקן. התקרבה ליהדות והיתה תלמידתו של הרב הברלינאי יואכים פרינץ. ב-1933 התגיירה, ועם עליית הנאצים לשלטון עודד אותה אביה לעלות לארץ ישראל, והיא אכן עלתה ב-1935 והצטרפה למתיישבים מגרמניה בקיבוץ עין החורש.
ניסיונה לחיות בקיבוץ לא צלח, והיא עברה לחיפה, עבדה שנים רבות כזבנית ראשית בחנות הספרים רינגרט. ב-1964, עם סגירת החנות, עבדה כספרנית בספריית המכון האוניברסיטאי שקדם לספריית אוניברסיטת חיפה. במשך יותר מעשור היתה מנהלת מחלקת הרכש של הספרייה. היו לה קשרים עם משוררי חיפה יעקב אורלנד, ש' שלום ואחרים – היא תירגמה משיריהם לגרמנית והם תירגמו משיריה לעברית. כמו כן תירגמה משירי עזרא זוסמן, שלמה טנאי ואחרים. היתה גם ידידה קרובה של הצייר צבי מאירוביץ ואשתו הסופרת יהודית הנדל. ידיד אחר שלה היה הצייר יעקב וכסלר, שבו פגשה בעין החורש, והוא אייר את ספריה.
שירתה הצנועה היא לירית, אישית, ריאליסטית, ויש בה גוון בולט של רומנטיקה מודרנית. לשונה הגרמנית גבוהה, אך לא סתומה או מתוחכמת. שניים מספריה תורגמו לעברית: "סַהַר צעיר: "שירים" (1958) תורגם בידי יעקב אורלנד, לאה גולדברג, אפרים גילאי, עזרא זוסמן, שלמה טנאי, טוביה ריבנר ועוד. הטקסטים בספרה "שירים" נבחרו ותורגמו על ידי מנפרד וינקלר (1979). "שירים" בודדים שלה נדפסו בכתבי עת גרמניים לאחר מלחמת העולם השנייה.
לפני מותה ביקשה ליס להיקבר בעין החורש, שבו עשתה את צעדיה הראשונים בארץ, ובקשתה התמלאה. אוניברסיטת חיפה קבעה פרס ספרותי לשירה על שמה.

גרינבוים, אברהם. "ליס מלר ז"ל". "יד לקורא" ט"ז. 1977. 169-168.

אלישע פורת