חוקר, מתרגם, עורך ומורה
נולד בקייב, אוקראינה. ב-1921 נמלטה משפחתו לליטא העצמאית והשתקעה בעיר פונבז'. כאשר היה בן שמונה נדדה המשפחה לווילנה והשתקעה בה. בקן "השומר הצעיר" בווילנה פגש לראשונה את אבא קובנר, שלימים ערך את כתביו. בסיום לימודיו החליט לעלות לארץ ישראל, בין השאר גם כדי להשתמט מהשירות בצבא הליטאי. הוא עלה לבדו ארצה ב-1938, הצטרף לקן "השומר הצעיר" בחיפה וב-1940 הצטרף עם חבריו לקיבוץ מרחביה, שבו הוא חבר עד היום.
אביו, זליג הירש קלמנוביץ', היה עיתונאי יידיש ומורה לעברית, ולימים מהאישים הבולטים בגטו וילנה. היומן הסודי שכתב בסתר משמש מקור נאמן לקורות הגטו ולהשמדת יהודי וילנה ("יומן בגטו וילנה וכתבים מהעיזבון שנמצאו בהריסות", 1977). הוא נרצח במחנה באסטוניה ב-1944. לוריא קרא את שם משפחתו על שם משפחת אמו העברי, בעצה אחת עם אביו, כשזה ביקר בארץ, ערב השואה, כביטוי לרצונו להתערות בארץ.
בקיבוץ מרחביה עסק לוריא שנים רבות בהוראה ובחינוך. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת גולני, ולאחר מכן למד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ספרות עברית ומקרא באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת תל אביב השלים את לימודי התואר השני בספרות עברית, ובאוניברסיטה העברית בירושלים כתב את עבודת הדוקטור שלו בהנחיית שמואל ורסס. נושא עבודתו היה: "לשון פיגורטיבית ביצירתו הדו-לשונית של מנדלי מוכר-ספרים" (1977).
מפעל חייו הוא מחקר ספרות ותרבות היידיש בעברית. הוא היה היוזם, המייסד והעורך של כתב העת "דפים למחקר בספרות" של אוניברסיטת חיפה. ב-1993 הקים עם אחרים את כתב העת "חוליות", המוקדש לחקר ספרות ותרבות היידיש בעברית. עשרה כרכים של כתב העת יצאו לאור עד היום, והם מהווים במה מרכזית למחקר היידיש בעולם היהודי כולו.
תירגם מיידיש כמה יצירות חשובות, לחלקן הוסיף מבוא או אחרית "דבר" וחלקן אף אייר. בהן: "הגטו לוחם: צעירי הבונד בגטו ורשה" (2001); "כתבים באבם", מאת מנדלי מוכר ספרים (1994); "על נהרות בבל", מחזה תנ"כי מאת יצחק קצנלסון (1995); "באהבה ובכאב: פרקי זיכרון על דוד הופשטיין" (1998); "הברנש הקטן", מאת מנדלי מוכר ספרים (2003); "מעשיות בחרוזים", מאת דער נסתר (הנסתר; 2004); "מאוצר סיפורי הנסתר", מאת דער נסתר (2006).
תחום לעצמו במפעלו הספרותי הוא חקר כתבי אבא קובנר ועריכתם. ב-1981 ערך את ספר המסות של קובנר "על הגשר הצר". ב-1988 ערך את הילקוט "מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו של אבא קובנר". "מגילות העדות" יצא לאור בעריכתו ב-1993. מלבד אלה פירסם לוריא מאות מאמרי מחקר בספרות, ביידיש ובעברית, חלקם לא כונסו בספרים.

ורסס, שמואל. "די כתבים פון מענדעלע מוכר-ספרים אין ביידע לשונות". "די גאלדענע קייט" 140. 1995. 108-117; סדן, דב. "על דרכו ופעלו של שלום לוריא". "דבר". 9.9.1988. 18.

אלישע פורת