סופרת, חוקרת ספרות ומתרגמת
נולדה בעיירה אלכסינץ, סרביה. בהיותה בת חמש עברה המשפחה לבלגרד, שם סיימה בית ספר יסודי ולמדה בתיכון. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה מבלגרד לבדה, והיא בת ארבע-עשרה, והגיעה לניש, אל בית הגננת שלה לשעבר, ששיתפה אותה בפעילות המחתרתית נגד הנאצים. היא נתפשה ונכלאה בבית הכלא של הגסטאפו בברלין. משם שוחררה בסוף המלחמה, חזרה לבלגרד, השלימה את לימודיה התיכוניים, למדה משפטים ועבדה כעיתונאית בעיתון "פוליטיקה". בגלל בדיחה שסיפרה לתומה נכלאה בגולי אוטוק ("האי העירום"), שהיה הגולאג היוגוסלבי. התקופות האלה בחייה תוארו בשני ספרים שנכתבו בסרבית ותורגמו על ידה לעברית. ספרה Ljubičica bela (Dečje novine, 1990), "הסיגלית הלבנה", תורגם ב-1993, והספר Dnevnik jedne Judite Beograd 1941 ("פתאום שונה", "פתאום אחרת") יצא ב-1990 ותורגם ב-1997.
עלתה ארצה בסוף 1954. סיימה בית ספר לרנטגנאות בחיפה, וארבע שנים עבדה בבית החולים "פורייה" בטבריה. לאחר השתלמות בשבדיה מונתה למרכזת ומרצה בבית הספר לרנטגנאים במרכז הרפואי תל אביב-יפו, שבו עבדה עד פרישתה לגמלאות.
עסקה שנים רבות במחקר היסטורי על יהדות יוגוסלביה, במיוחד על יהודי מקדוניה וסרביה. פירסמה בנושא זה שישה-עשר ספרים ועשרות מאמרים, בסרבית ובעברית, וכתבה ערכים ב"פנקס יהודי יוגוסלאוויה" של "יד ושם". זכתה פעמים רבות בפרסים בתחרות שנתית ליצירות ספרות, הגות ומחקר הנערכת בעילום שם על ידי איגוד הקהילות היהודיות בבלגרד.
נוסף על ספריה האוטוביוגרפיים ראו אור בעברית בתרגומה גם ספריה: "גאות ושבר" (1986); "חאג' אמין וברלין" (1997); עד הפתרון הסופי: היהודים בבלגרד 1941-1952 (2006). תירגמה מעברית לסרבית יצירות של כארבעים משוררים וסופרים ישראלים, שפורסמו בבימות ספרותיות שונות.

קטן בן-ציון, דינה. "ג'ני לבל 2009-1927". "הארץ" ספרים. 30.10.2009.

דינה קטן בן-ציון