משוררת, אמנית, עיתונאית
נולדה בקריית טבעון להורים מחלוצי המקום. בוגרת "סמינר אורנים" (1962) והמכללה לאמנות בלונדון (1967). בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתנ"ך ובהיסטוריה של עם ישראל (1965) ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת יוהנסבורג בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן (1980). לימדה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי. יזמה לימודי לשון וספרות עברית בבתי ספר באנגליה, ניהלה אולפנים לעולים חדשים ומרכזים קהילתיים לנשים ועוד.
הוציאה לאור חמישה קובצי שירה. בספרה הראשון, "יום מקפל כסאו" (רנסנס, 1970), תופש מקום מרכזי מוטיב האהבה, אולם לא רק אהבה בין גבר לאישה אלא אהבה לכל הברואים בצלם, לטבע ולכל אשר בו. ספרה השני, "יולדת צבעים (1987), בוחן את מהותה של השירה, שהיא רואה בה חלום המעוגן בקסמיה של היצירה האמנותית. ספריה הנוספים הם: עטופת עשן (1992), רחוב הסבוראים 11 (1997) והאהבה היא שיחתי (2009)".
חלק משיריה תורגמו לערבית, לאנגלית ולצרפתית וכן הולחנו והושמעו מעל במות ספרותיות. יצירותיה האמנותיות הוצגו בשש תערוכות יחיד ובשלוש-עשרה תערוכות קבוצתיות. זכתה בפרס רוטרי הבינלאומי (1993) ובפרס רחל לשירה (1998).

גורביץ', ניצה. "פחות פוליטיקה יותר אהבה". "מאזניים" ס"ח (6). מרס 1994. 39-38; אלאלוף-מימון, דליס. "דג עושה שפגט ברוח". "פסיפס" 42. סתיו-חורף 2000. 39-38.

אביב עקרוני