סופר
גדל במושב כפר טרומן כבן למשפחה חקלאית. שירת בצבא כטייס מסוקים. החל את דרכו הספרותית בכתיבת מערבונים לילדים ולנוער. פירסם שני קובצי סיפורים: "עסקת המלפפונים הגדולה" (ספרית פועלים, 1995) ו"אבו באדג'ס עושה חיים" (1996), שתורגם לגרמנית. חסון מתאר בכתיבתו, בדרך מדויקת ומלאת הומור, דמויות שתופשות תדיר מקום שולי בספרות העברית ומוצגות לרוב באופן סטריאוטיפי. הסיפורים בספרו הראשון מתרחשים בשנות השישים ומתארים אירועים בחיי מושב המאוכלס עולים מארצות שונות. על רקע תיאורי העבודה החקלאית המתישה ונטולת הרומנטיקה הוא מתאר אירועים בנאליים באופן שגובל בגרוטסקי. כך למשל, בסיפור "בית מקצועי" הוא מתאר את החרדה האוחזת בתושבים לאחר ששניים מבני המושב מתו פתאום, והאמונה אומרת ש"פורענויות באות בשלשות". הציפייה הדרוכה למוות השלישי מביאה לגל של עלייה לרגל אל הרופא המקומי מכאן, ולחזרה פתאומית אל חיקה המנחם של הדת מכאן. אותה ציפייה דרוכה מביאה גם לקביעת מותו ולקבורתו של אחד התושבים למרות שכלל לא מת.
הקובץ השני מתאר פיסת חיים שנעלמה מן המציאות הישראלית עם פרוץ האינתיפאדה. הגיבור הנוסע, מעין מספר סיפורים עממי, מבקש לקשור קשרי עסקים עם הערבים שאותם הוא פוגש בדרכו, ובתוך כך הוא מתאר את החיים התוססים המתקיימים בערים ובכפרים בגדה המערבית. זאת תוך התעלמות כמעט מוחלטת מן ההקשרים הצבאיים, הפוליטיים והמדיניים, באופן המתריס כנגד נקודת המבט השליטה בסיפורת הישראלית העוסקת בחיי הערבים באזורי הכיבוש. חסון מתאר את הדמויות בהומור רב ומתוך קרבה וחום אנושי. אחד המוטיבים המשותפים לשני הקבצים הוא החיפוש של האנשים הפשוטים, שקיומם על חקלאות (יהודים וערבים כאחד), אחר דרכים מתוחכמות להתעשרות מהירה. הוא מתאר בחינניות גדולה את העסקים הנרקמים, את פנטזיית ההתעשרות ואת ההפסדים הבלתי-נמנעים.
שני ספריו הבאים והאחרונים הם "ניחוח של ורבנה" (1998) המתרחש באלבמה, שם עבר חסון חלק מהכשרתו כטייס מסוקים, ו"המצבה העשירית" (2004) שתורגם לגרמנית. שני הספרים מאופיינים בעלילת מתח מרתקת, בלשון עשירה ובקשרים אנושיים מורכבים וגדושי תשוקה.

בוננו, מיכל. "סיפורי כישלונות חינניים של לוזרים מועדים". "הארץ" ספרים. 2.10.1996. 7; מלצר, יורם. "מתוך הכרות עם החומר". "מעריב". 29.1.1999. 27.

בתיה שמעוני