משורר ומתרגם
נולד בחיפה וגדל בקריית טבעון. למד בבית הספר התיכון ע"ש גרינברג. התגייס לצה"ל ב-1962 ושירת כלוחם בנח"ל המוצנח. למד באוניברסיטת תל-אביב לתואר ראשון ושני במדעי החברה ועבד כאיש משאבי אנוש בתע"ש. רכש תואר שלישי בהתנהגות ארגונית באוניברסיטת קורנל, ארה"ב. עם שובו ארצה (1980) היה למרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב. מאז 2006 מכהן כפרופסור אורח במכללות בארץ ובמוסדות אקדמיים בחו"ל. מתגורר במושב בצרה בשרון.
פרסומו הראשון היה הספר "אולי לאהוב" (1993, מרתף 29 ליד עקד), קובץ שירים המעלה הרהורי אהבה הנסמכים על תיאורי טבע, שהוא לפרקים הרמוני ולפרקים סוער. בספרו השני "זמנים" (1999) נמשך העיסוק בביטויי האהבה השונים, אלא שכאן היא מכילה, בנוסף להתפעלות מהאישה האהובה, גם את קסם ההורות, הממלא את הזוגיות ומסמן את המשכה. בספר יש גם שירים שעניינם הרהור במושג הזמן, המשמש כציר מרכזי בעריכת חשבון הנפש של אמצע החיים, הכולל גם ניסיון למפות את מקומה של הכתיבה בעולמו של הדובר.
בספרו "בעין סערה" (2003) שירים המשקפים סערות פנימיות בעקבות מפגשים מאוחרים עם הילדות, לצד ביטויי התמודדות עם הזקנה. שירים אחרים מתארים חוויות טבע מנופי ארה"ב, צפייה ביצירות אמנות ומחשבות על היצירה השירית. בספרו "אלמוגי הזמן" (2007) שני שערים: "אמריקה אמריקה", שבמרכזו שירים המדמים את אמריקה לאיתקה של המשורר, הנשקפת דרך תיאורי טבע ייחודיים; ו"מרוב געגועים", המשרטט את הגעגועים לאיתקה לאחר השיבה ממנה, ובאופן סמלי את הכמיהה אל הנדודים וההרפתקה במחוזות זרים.
שירתו מאופיינת במתח בין העידן הסוער של ימינו לבין תקופות וחוויות מעידן רומנטי ונאיבי המשקף את שנות החמישים. האהבה על פניה השונים תופסת מקום מרכזי ביצירתו. משיריו עולה עמדה דואלית של יליד הארץ ובן-תרבותה, המבלה שנים רבות בארה"ב וסופג את תרבותה ואת שפתה.
ספריו הנוספים: "שירים של תום" (2001); "אומרים שירה" (2005); "אפשר גם לכתוב על פריס" (2012) ובחגווי הלב (2016). תרגם מאנגלית (עם מכבית מלכין) משירת אמריקה, למשל ויליאם קרלוס ויליאמס ובילי קולינס.

שטינברג, שרה. "חובק עצים בערומם". "פסיפס" 26. 1994. 39; שתל, שמואל. "מאיתקה ובחזרה". "עתון 77" 330. מאי-יוני 2008. 11.

יובל פז