עורך ומתרגם
נולד למשפחת הלפרן בסוכוסטב, גליציה, והגיע עם הוריו למונטווידאו באורוגוואי בגיל ארבע. עלה לישראל במסגרת "מח"ל" ב-1948. השתתף במלחמת העצמאות ונמנה עם מייסדי קיבוץ מפלסים. ב-1962 עזב את הקיבוץ ועסק בחינוך בכפר הנוער בן-שמן. ב-1966 עבר לירושלים כדי לעבוד במחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת עבודתו שם כתב מדריכים בנושאים מגוונים, עיבד ספרים על אודות מלחמות ישראל לעברית קלה וערך ספרי עיון.
ספרו האוטוביוגרפי "ממונטווידאו לירושלים" (כרמל, 1996) מבוסס בחלקו על ספר קודם שפירסם ("משיחים במונטווידאו", 1974). במקביל לתיאור קורותיו, מבקר הרדן את הצביעות הסוציאליסטית באורוגוואי כמו גם את האכזריות שבכיבוש הארץ ב-1948, עליה כתב "מדוע כה מעמיקה התהום ומעמיקה, דווקא אחרי שעלה הגוף בסופה וכבש את ההר?" (שם, 129).
פירסם בהוצאה עצמית את "אשכנזי בעולמה של ספרד" (1984) שעניינו שילוב עדות המזרח בארץ. ערך ותירגם אסופת סיפורים מאמריקה הלטינית (1964) ומיצירותיו של אוקטביו פז (1977), ופירסם ספר שירים, "מדוע לא הרגתי את אבי בפעם השלישית" (עקד, 1980).
נפטר ב-2014

בן עזר, אהוד. ""ממונטווידאו לירושלים" – מאמר ביקורת". "עתון 77" 205. 1997. 11.

דקל שי שחורי