מחזאי, משורר וסופר
נולד בבלגיה להורים ניצולי שואה, עלה עם משפחתו לארץ בכ"ט בנובמבר, 1947. הצטרף לעתודה הצבאית, למד רפואה בירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים השתתף כרופא בקרבות. לאחר המלחמה התמחה בפסיכיאטריה בבית החולים "שלוותה", והיה מהוגי ומקימי מרכז נט"ל לטיפול בנפגעי טראומה על רקע לאומי. כשבועיים לאחר הפתיחה הרשמית של בית נט"ל, ביוני 1998, התגלה סרטן בגופו והוא הלך לעולמו מעט לאחר מכן.
שני ספריו הראשונים ראו אור בספרית פועלים: ספר השירים "המעט שיש" (1978) וקובץ הסיפורים "הצריף השוודי" (1979), שזכה בפרס אקו"ם לספרות יפה ב-1978. ספר שירה נוסף פרי עטו, "עכשיו באו אל ביתי ימים אחרים", פורסם ב-1994. ביצירתו לסוגיה בולטים העיסוק הרגיש בעצב ובכאב של דמויות פגועות וחולות, וההקשבה לטראומת השואה של הוריו ובני דורם. ערנותו של הדר לתהומות נפשם של גיבוריו באה לידי ביטוי גם ברומן היחיד שכתב, "יוצקה" (2003), שבו הוא "צולל בפשטות אל המעמקים של הדמיון ודיבור הנפש" (הרצוג, 2003).
שבעה מחזות מפרי עטו הועלו על הבמה, ובהם "אוסטרליה הדרומית" שהוצג בתיאטרון חיפה ונחשב למוערך שבמחזותיו (אביגל, 1986) ו"ביבוף" שהועלה ב"הבימה" ב-1987. הגיבור במחזה זה הוא צעיר שאושפז במחלקה פסיכיאטרית משום שהוא משוכנע שהוא הַנְס "ביבוף" – מראשי האס-אס בלודג'.

אביגל, שוש. "אגם החולה מסרב להתייבש". "כותרת ראשית" 166. 5.2.1986. 39, 41; הרצוג, עמרי. "הספרים". "הארץ" תרבות וספרות. 17.10.2003. ה'1; שגב, תום. "יוסי הדר נגד הזמן". "כותרת ראשית" 215. 14.1.1987. 35-38.

דקל שי שחורי