משוררת ועורכת
נולדה בקיבוץ עין החורש, גדלה והתחנכה שם וסיימה את בית הספר התיכון בקיבוץ מזרע. לאחר שירותה בצה"ל נישאה והקימה את משפחתה בקיבוץ גן שמואל. כתבה שירים מגיל צעיר, ואלה התפרסמו בעיתוני תנועת "השומר הצעיר" ובביטאוני הקיבוץ הארצי. בסוף שנות החמישים למדה ב"סמינר אורנים" ועסקה בחינוך ובהוראה בגן שמואל. התמסרה לארגון ולניהול חיי התרבות בקיבוצה, ומאוחר יותר גם בקיבוץ הארצי, והשתתפה בעיצוב טקסים, חגים ואירועי זיכרון. כתבה חוברות וקבצים לחגי הקיבוץ. בסוף שנות השישים יצאה להשלמת לימודים באוניברסיטת תל אביב בחוג לתורת הספרות ובחוג לספרות עברית, והחלה לעבוד כעורכת "הדים", ביטאון הקיבוץ הארצי, וכעורכת ספרי השירה בהוצאת ספרית פועלים. בעריכתה יצאו כמה עשרות ספרי שירה ואנתולוגיות. עסקה בתפקידים ציבוריים, ובין השאר עמדה בראש מחלקת התרבות של הקיבוץ הארצי ופירסמה את המאסף "אסיף: קיבוץ – הישרדות או התחדשות" (1995). התמנתה למנכ"לית "מורשת", מוסד הנצחת השואה והגבורה של התנועה בתל אביב ובגבעת חביבה, וכיהנה בתפקיד עד 2005.
ספר שיריה הראשון, "חלונות פתוחים" (ספרית פועלים, 1963), זכה לשבחי המבקרים. מאז העלתה בשיריה את מצבה של האישה כאהובה, כבת, כרעיה וכאם. פירסמה עוד ארבעה ספרי שירה. שיריה נדפסו באנתולוגיות לשירה, כמה מהם הולחנו ומושרים בפי הזמרת חוה אלברשטיין. סיפורים, שירים ומאמרים פרי עטה פורסמו בכתבי עת כ"מאזניים" ו"עתון 77". ב-2009 פירסמה את "מה שביניהם", ספר פרוזה המתאר את הרסיסים שנותרו מהחברה הקיבוצית לאחר קריסתה. הקריסה הזאת משתקפת גם במבנה הפרגמנטרי של היצירה (לויתן, 2010).
ב-2010 פירסמה את הביוגרפיה של אריה בן-גוריון, איש מפתח בתנועה הקיבוצית.

גורפיין, רבקה. "עשרים שנה לעמירה הגני". אל מלים ומעבר להן: שירים, משוררים, ספרים. מסדה. 1975. 41-46; לויתן, עמוס. "המעט שביניהם". "עתון 77" 350. אוקטובר-נובמבר 2010. 34-35; פיינברג, ענת. "שירי הקצב שנרגע". "מאזניים" מ"א (4-3). 1975. 268-270.

אלישע פורת ומערכת הלקסיקון