משורר ומתרגם בשפה הרוסית
נולד בעיר יקטרינוסלב, רוסיה. מתחילת שנות השלושים היה פעיל ב"בריגדה של מיאקובסקי", התארגנות בלתי פורמלית של צעירים מעריצי מיאקובסקי שניסו לשמר את גחלת האוונגרד בברית המועצות. בעת מלחמת העולם השנייה שירת בצבא האדום, ולאחר מכן שימש כמרצה וכחוקר במוזיאון מיאקובסקי במוסקבה. עלה לישראל ב-1973 והתגורר בירושלים.
שיריו היו מוכרים בחוגים ספרותיים מצומצמים, ואחדים מהם היו ידועים בעילום שם והופצו בעל פה בקרב קהל רוסי רחב, אבל לא פורסמו כלל ברוסיה הסובייטית. קובץ שיריו הראשון ברוסית, "פלאי היומן המוסקבאיים", ראה אור בירושלים (1979). ספרים נוספים שלו: "סתוויה" (1997); "אוֹניֶיגוֹסְטִישִייָה" (2003); "מוקדש למיאקובסקי" (2003).
הצטיין בתרגום שירה עברית לרוסית. יצאו לאור ספר תרגומיו "שירה חדישה" (1992); ושני קבצים של תרגומיו לשיריו של דוד אבידן, "תשדורות מלוויין ריגול" (1976) ו"מבחר שירים" (2003).
נחשב ל"אחרון הפוטוריסטים הרוסים", אבל יצירתו חדשנית ורדיקלית, והיא פורצת את גבולות הזרמים המקובלים בשירה הרוסית של המאה העשרים. סגנונו חד, מושחז וקונסטרוקטיבי בעיקרו, כמצוות מיאקובסקי האהוב עליו. עם זאת, הוא נוטה לפוליפוניה, לעתים לאובייקטיביזציה עד כדי "היעלמות עצמית", משלב שכבות שונות של הלשון, כותב שירה חופשית ומחורזת ושפתו מלאה נאולוגיזמים.
חרף היותו מודרניסט קיצוני לוחם, ניהל דו-שיח מתמיד עם הספרות הרוסית הקלאסית, ובמחזורים המאוחרים שלו, כגון "אוֹניֶיגוֹסְטִישִייָה", הבנוי סביב הפואמה "יבגני אונייגין" מאת פושקין, נשמעת נימה פוסט-מודרניסטית ברורה. בשנים האחרונות ליצירתו התרכז יותר ויותר בחוויה הירושלמית שלו.
שלושה משיריו תורגמו לעברית על ידי דוד אבידן (בספר "יאן ראוכורגר, ארבע שעות גג, דיוקנאות בשירה ובציור", 1997). אחדים משיריו פורסמו בכתב העת "נקודתיים" (גיליונות 4-3, 2002; 5-6, 2004) בתרגומה של גלי-דנה זינגר. תרגומים נוספים, שנעשו בסדנת תרגום, הופיעו באנתולוגיה "שיח משוררים" (1999) וב"נקודתיים" (גיליון 1, 2001).

זינגר, גלי-דנה ונקודא זינגר. "היעלמות עצמית". "נקודתיים" 3-4. 2002. צ"ב.

נקודא זינגר