משורר ועורך
נולד בירושלים למשפחת פעילי ציבור, משפטנים ואנשי עסקים, שפעלו בעיר מאמצע המאה התשע-עשרה. למד בגימנסיה העברית ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר ראשון ושני בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל. מ-1964 לימד בבתי ספר עיוניים ומקצועיים, גם במזרח ירושלים, וכן באוניברסיטה העממית, במרכז ללימודים קדם-אקדמיים של האוניברסיטה העברית ועוד.
הפיק וערך את הביטאונים "ידיעות הסטודנט", "הדור הצעיר", "אוגדן" (1957), "ירושלים, מאסף לדברי ספרות" (2007-1999). היה חבר ועד אגודת הסופרים העבריים ויו"ר האגודה בירושלים.
ספרו הראשון, "משירי התקווה הטובה", ראה אור ב-1962 בהוצאת "אוגדן". אחריו ראו אור: "עלים רוטטים בצל" (1965); "קינת ירושלים האחרת" (1979); "פתאום נפתח צהר" (1989); ו"מרחק וגעגוע" (2004).
ב"מרחק וגעגוע" בולט במיוחד הרקע הלשוני-ספרותי הרחב, המשתרע מהתנ"ך, דרך שירתם של משוררי ספרד ועד השירה העברית החדשה. הרקע הלשוני-ספרותי מעוגן במערך שירי לירי, שיש בו עיסוק בשאלות המהותיות של החיים, הן בהיבט היהודי והן בהיבט הכלל-אנושי. בספר נמצאת התייחסות למשפחת המשורר, המעורה דורות בירושלים: "הָעֵץ הַנּוֹשֵׂא זְרוֹעוֹת קְרוּעוֹת, יְבֵשׁוֹת/ […] בַּיְצִיאָה מֵהָעִיר/ […] הוּא מְסַמֵּן לִי/ אֶת קִבְרֵי אִמִּי וְסָבָתִי/ שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶן בִּירוּשָׁלַיִם/ בִּימֵי הַבְּרִיטִי וְהַתּוּרְכִּי/ וַאֲצִילוּתָן אֲצִילוּת יָפָה, יְחֵפָה/ חַפָּה מִגִּנּוּנִים וּמִכְּתָרִים" (ללא כותרת). בשירי האהבה שבספר מודגש רצון המשורר לומר את אשר על לבו, אך הדברים אינם מגיעים לכלל הבעה: "מִלִּים שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ/ עָבְרוּ כִּרְסִיסֵי טַל/ עַל גְּדֵרוֹת מְנֻמָּרוֹת/ שֶׁלִּוּוּ אֶת דַּרְכֵּךְ/ בְּעָבְרֵךְ" (ללא כותרת).
בשנים 1981-1980 ראו אור ספרי הוראת ספרות שכתב על שירת שלונסקי, מרטין בובר, "אנטיגונה", "הזקן והים". חלקים ממחקרו "הדת, התרבות והחיים של יהודי גרוזיה" (1983) פורסמו בכתבי עת.
זכה בפרס הרי הרשון מטעם האוניברסיטה העברית (1979), בפרס אולסוונגר מטעם המרכז לחקר הפולקלור של האוניברסיטה העברית (1983), ובעיטור "חתן האור" מטעם המועצה הציונית בישראל (1995). ב-2005 הפיקה עיריית ירושלים סרט על חייו בשם "זקן מורי ירושלים".

בן-מרדכי, יצחק. ""קינת ירושלים האחרת"". "מאזניים" מ"ט. 1979. 363; גרנות, משה. "כפוי אל המילה". "מאזניים" ע"ח (4). יוני 2004. 38־39.

אביב עקרוני