מתרגמת, מחזאית ותסריטאית
למדה פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיה נקטעו עקב מלחמת השחרור שבה השתתפה כלוחמת קרבית. לאחר המלחמה פעלה מספר שנים בתחומי הביטחון והמודיעין, עד אשר פנתה לתיאטרון. היתה שותפה להקמת "תיאטרון באר שבע", שימשה כמנהלת הכללית של תיאטרון "החאן" וכמנהלת האמנותית של "בית לסין". שבועות ספורים לפני מותה מונתה להיות המנהלת האמנותית של תיאטרון "הבימה".
במשך שלושים שנה תרגמה כמאתיים מחזות. תרגומיה זכו להערכה גדולה, ורוב המחזות שתרגמה הוצגו על בימות התיאטראות בארץ. מהמחזאים שאת עבודותיהם תרגמה: מולייר, גולדוני, יונסקו, פירנדלו, סארטר, יוג'ין אוניל, אדוארד אלבי וטום סטופארד.
כתבה תכניות סאטיריות לטלוויזיה, עיבדה מחזות, המחיזה סיפורים וכתבה תסריטים דוקומנטריים לטלוויזיה הלימודית. בנוסף, יצרה את סרט הטלוויזיה: "קרפיון חי" ואת שני המחזות: "איפה ארץ ישראל" ו"היטב חרה לך יונה". כתבה טור שבועי ב"מעריב" וביחד עם בעלה, ארנון בן נחום, הוציאה את "מדריך התייר ביוון" (1961).
על תסריטה "תקלה קלה" זכתה ב-1976 בפרס הראשון לתסריטים של המועצה לתרבות ואמנות.
מאז מותה מוענק פרס עדה בן נחום לתרגום מחזות ב"בית לסין", מדי שנה בשנה ובמימון קרן יהושע רבינוביץ'. באותו המעמד מוענקת מלגה על שמה לתלמידים מצטיינים בבית הספר למשחק "בית צבי".

לרנר, מוטי. "דברים לזכרה של עדה בן נחום". "במה" 123-124. 1991; נעמן, עדית. "הקרב האחרון". "ידיעות אחרונות". 19.12.1990. 32-33; פישר, דניאלה. "עולה בדרגה". "על המשמר". 3.9.1990. 16.

מיכל פלס