משורר
נולד בפולין ועלה ארצה עם הוריו ב-1930. המשפחה הצטרפה לקיבוץ חפצי-בה, שם גדל והתחנך. שירת כסייר בהגנה ובפלמ"ח, וחוויית התשתית של השיטוט בארץ התבטאה בשיריו. ב-1960 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ בארי. השלים את לימודיו לתואר ראשון בחוגים לספרות עברית, ספרות אנגלית ומקרא באוניברסיטה העברית. את שמו האמיתי, אברומה (אברהם) בלייברג, החליף בשם הספרותי אנדד אלדן, הרומז לחוויות המסייר והנודד בארץ ישראל.
שירו הראשון נדפס בעיתון "על המשמר" ב-1952, ושיריו הבאים פורסמו במוספים של תנועת העבודה מראשית 1953. בעידודו של אברהם שלונסקי ראה אור ספרו הראשון, "חושך זורם ופרי" (הקיבוץ המאוחד, 1959) ומאז פרסם קובצי שירה נוספים, לרבות "שָׁנִים שמעו שירה", מבחר של חמישים שנות שירה (2006). עוד מספריו: "לא בשמחות קלות" (1964); "לא על האבן לבדה" (1967); "אור הפנים, שירים" (1974); "כצלול קולות חלוקים" (1978); "דממה דקה ודוקרת" (1991); "לוחשת חולשתה" (1994); "שנים שמעו שירה" (2006) ו"באורו זורם הפרי בעורי" (2010). ספרו האחרון לעת עתה הוא מ-2015 ושמו קשור בשפע שרשים.
בקיבוץ בארי שילב כל השנים את עבודתו בפרדסי הקיבוץ עם הוראה ועם כתיבת שיריו. תרם רבות לעיצוב הטקסים והחגים בבארי ואף בתנועה הקיבוצית כולה. ב-1964 פורסם ספר חגים בשם "טקס חג האסיף", שאת הטקסטים כתב אנדד אלדן, ואת המוסיקה דוד זהבי ואברהם דאוס.
שירתו שואבת את עיקר השראתה מהנוף הארצישראלי. הנוף, במורכבותו הממשית והרוחנית, נרקם בשפת מראות עשירה. בין מקורות שירתו הוא מנה את ספר התנ"ך כמקור השראה ראשון. בין המשוררים שמהם ינק הזכיר את שלונסקי ואלתרמן, את ת"ס אליוט ודילן תומס.
בספריו המאוחרים שירתו הלכה והתבססה יותר ויותר על המצלול הלשוני העשיר, על האסוציאציה החופשית והזורמת ועל האליטרציה. הוא אחד המשוררים המרכזיים של אסכולת המשוררים ה"ילידיים", על פי המונח שטבע המשורר משה דור לפני שנים רבות. פנורמת חיי המשורר, אהבה ואובדן, חברויות ופרידות, המסע מהנעורים אל הבגרות והזקנה, הוטמעו בשירתו כחוויות יסוד בתוך הטבע הארצישראלי. זכה בפרס ראש הממשלה ב-2000.

דותן, ראובן. ""דממה דקה ודוקרת"". "הרהורים על שירה". תל אביב: ירון גולן. 1998. 13-16; וייכרט, רפי. "שירים מוארים בשמש ארצישראלית". "הארץ" ספרים. 8.11.2006. 10; יעוז-קסט, חנה. "השיר הראשון שלי". "פסיפס" 58. 2004. 24; שמואלוף, מתי. "מלחמות שמעו שירה". "עתון 77" 319. 2007. 8-9.

אלישע פורת ומשה דור