חזרה לדף התוצאות

אבינועם (גרוסמן) ראובן /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בשיקגו, ארה"ב /// 19051974 /// גיל
כותב/ת הערך: חרמוני מתן

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה
שירה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2016-09-01 00:00:00

משורר, סופר, מתרגם ועורך
נולד בשיקגו. אביו, אהרון לייב גרוסמן, סופר ומורה, הקפיד שבביתו ידברו עברית. פרסומיו הראשונים היו שני קונטרסים, "מפי עולל" שכתב בהיותו בן עשר (1915), ו"אבים" שכתב בהגיעו למצוות. את לימודי הספרות והפדגוגיה סיים באוניברסיטת ניו יורק (1928) והתמסר להוראה ולכתיבה.
ב-1929 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והחל ללמד שפה וספרות אנגלית בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. ב-4 במרס 1948 נפל במלחמת העצמאות בנו בכורו נועם, וכעבור כשנה שינה עם בני המשפחה את שמו מגרוסמן לאבינועם. באותה שנה הוזמן על ידי דוד בן-גוריון לערוך את עיזבונם הספרותי של הנופלים, וב-1952 יצא לאור הכרך הראשון של "גווילי אש" בעריכתו. לאחר מכן המשיך כעורך המפעלים הספרותיים במחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון.
השתייך למשמרת הצעירה של המשוררים העבריים באמריקה, בהם הלל בבלי, שמעון הלקין ויצחק זילברשלג. העובדה שקנה את עיקר חינוכו האינטלקטואלי באמריקה משתקפת יפה ביצירתו. ניכרים בה הן מאפייניה של השירה האנגלו-סקסית, בעיקר הרומנטית, והן מאפייניה של השירה העברית. השפעת משוררים רומנטיים דוגמת שלי, ביירון וקולרידג' קיבלה בשירתו ביטוי טרגי לאחר מות הבן, נועם, כשהוא צבע בצבעי השירה הרומנטית את נופי ירושלים, בעיקר את נופי עטרות, מקום נפילת בנו במלחמת העצמאות, בפואמה בשם זה.
אבינועם היה פעיל בבמות הספרותיות המרכזיות, תחילה בארצות הברית (בעיקר הדואר) ומאוחר יותר בארץ ("מאזניים", "גליונות" ועוד). פירסם שבעה קובצי שירה ופואמות, ומאז נפילת בנו הקדיש את חלקה הגדול של יצירתו לביטוי השכול הפרטי והלאומי.
אבינועם לא הותיר חותם מובהק בשירה העברית. הפואטיקה שלו נשאה את מורשת הכתיבה הניאו-משכילית של המשוררים העבריים באמריקה, והפנייה אל השירה הרומנטית לא היטיבה עם יצירתו. בשונה מבן דורו וידידו מנוער שמעון הלקין, שההיכרות האינטימית והמעמיקה שלו עם הספרות האנגלית והאמריקנית הביאה את יצירתו למחוזות חדשים וחדשניים בשירה ובפרוזה העברית, אבינועם היה, בסיכומו של דבר, משורר שמרן. כך, למשל, ב-1964 מפרסם אבינועם בספרו "דמויות מני קדם" פואמות בנוסח תקופת ההשכלה, בשעה שזך ואבידן כבר היו משוררים מוכרים.
יצירתו בפרוזה, בדומה לשירתו, היתה תוצר מובהק של הרוחות שנשבו בקרב הסופרים והמשוררים העבריים באמריקה מאמצע העשור השני של המאה העשרים ואילך, והשתקפו ביצירות דוגמת "ימות המשיח" של י"ד ברקוביץ ו"ואלה תולדות אדם" של אפרים ליסיצקי. ספרו המרכזי, הרומן "אב ובתו" (1934), הוא ציוני דידקטי, ומציג את העלייה לישראל כפתרון יחיד למשבר הזהות היהודית באמריקה.
הישגיו כמתרגם גדולים בהרבה מהישגיו כיוצר מקורי. הוא תירגם וערך שתי אנתולוגיות של שירה אנגלית: "מבחר שירת אנגליה" (1944) ו"מבחר שירת אמריקה" (1954), שהציגו בפני הקורא בעברית קשת רחבה של משוררים וסגנונות. תירגם גם את המחזות "אנטוניוס וקליאופטרה" ו"המלך ליר" מאת שקספיר, לצד מחזות אחרים ויצירות מאת ג'ק לונדון ואדגר אלן פו.

הלקין, שמעון וק"א ברתיני (עורכים). "ראובן אבינועם: עלים לזכרו". תל אביב: עם הספר. 1976; כהן, אדיר. "שירתו של ראובן אבינועם". "מאזניים", כ"א (5-4). 1965. 405-409.

מתן חרמוני

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אב ובתו, אבים, אנטוניוס וקליאופטרה, גווילי אש, גליונות, דמויות מני קדם, הדאר, המלך ליר, ואלה תולדות אדם, ימות המשיח, מאזניים, מבחר שירת אמריקה, מבחר שירת אנגליה, מפי עולל

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מאזניים, ראובן אבינועם: עלים לזכרו

תגיות חופשיות

מלחמה, נצרות, ספרות ההשכלה, פילוסופיה, רומנטיקה, שירה אנגלו-סקסית, שכול

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת ניו יורק

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
פדגוגיה

בקשר ספרותי עם
הלקין שמעון

משפיעים
ביירון
קולרידג'
שלי

עיר או ארץ מגורים
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
26 (1931)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

[contact-form-7 id="4" title="הצעת תיקון"]

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

נגישות