חזרה לדף התוצאות

שמרי (ריבא) אריה /// משורר, עורך ומסאי בשפת היידיש /// נולד בקאלושין, פולין /// 19071978 /// גיל
כותב/ת הערך: דרוקר בר-עם גלי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

פואמה

תחומי יצירה

מסה
עריכה
שירה

שפות יצירה

יידיש

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משורר, עורך ומסאי בשפת היידיש
נולד בקאלושין, פולין, למשפחה חסידית. למד בישיבה וקנה דעת בכוחות עצמו בלימודי חול. היה חניך בתנועת "השומר הצעיר״. עלה לארץ ב-1929. מאז 1930 חבר בקיבוץ עין שמר, שהיה בין מייסדיו. עיברת את שם משפחתו על פי שם קיבוצו. פירסם משיריו בעיתונות יידיש בעולם ובישראל (לראשונה: קטע מן הפואמה "לייזער ציפּרעס" בכתב העת הספרותי החשוב בפולין "ליטעראַרישע בלעטער", 10 ביולי 1936).
ב-1939 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "ל"ו שירים של לייזר ציפרוס" (ספרית פועלים), בתרגומו של אברהם שלונסקי. אחריו נדפסו: "אין טויער פֿון טעג" (בשער הימים, 1947); "אין וואָכיקן ליכט" (באור החולין, 1953); "אַ שטערן אין פֿעלד" (כוכב בשדה, 1957); "אין פֿונקען פֿון תּיקון" (ניצוצות של תיקון, 1960); "טריט אין גן-אָדם" (פסיעה ב"גן-אדם", 1965); "דאָס ייִנגל פֿון דיזשאָן" (הנער מדיז'ון, 1968); המאסף "געזאַנגען אין שײַער" (זמרה באסם, 1970); "רינגען אין שטאַם" (טבעות בגזע, 1975); "אויף גרינעם פּאַרמעט" (על קלף ירוק, 1977).
שירתו שואבת מעולם החסידות והקבלה כמו גם מנופי ישראל וחיי החולין בה. ניכר בה הטון האינטימי, החילוני, המורד באל ולעתים אף באדם ועם זאת מלא אמונה בהם. זכה בכמה פרסים ספרותיים על פועלו כסופר ביידיש. בהם: פרס פיכמן (1974) ופרס מאנגר (1976).
כיהן כעורך הוצאת ספרי יידיש ישראל-בוך שהוקמה על ידי מפ"ם ב-1965, ועד למותו. ערך שתי אנתולוגיות של ספרות יידיש: "לא אמות כי אחיה: כ"ד סיפורים מספרות יידיש בברית-המועצות" (בשיתוף עם דוד כנעני, 1957); "וואָרצלען: ייִדיש שאַפֿן אין ישׂראל" (שורשים: מיצירת יידיש בישראל, 1966), וכן שני ספרי יזכור ("ספר קלושין", 1961; "פנקס נובידבור", 1965). מסותיו על סופרי יידיש ויצירותיהם נדפסו בעיתונות יידיש בישראל ובעולם וכן בעיתונות העברית בישראל.
לאחר מותו פורסם הספר "גן-אדם" (1980) בעברית, שבתרגומו נטלו חלק כמה מתרגמים. בפריז נדפס לקט לזכרו הכולל שירי משוררי יידיש וכן משירתו, "אריה שמרי: לזכּרון" (1979). כתבים מעיזבונו נדפסו בספר הזיכרון "אײַנזאַמלונג" (מאסף, 1983). הוצאת ישראל-בוך הכריזה על פרס ספרותי לזכרו.

אוכמני, עזריאל. "ל"ו שירים על לייזר ציפרס". "לעבר האדם". מרחביה: ספרית פועלים. 1953. 227-223; גלנץ-לילס, א'. "אריה שמרי". "וועלט און וואָרט". ניו־יאָרק: ציקאָ. 1958. 300-279; סוצקבר, אברהם. "אריה שמרי". "די גאָלדענע קייט" 28. 1957. 185-183; רביץ', מלך. ""אין טויער פֿון טעג"". "מײַן לעקסיקאָן" 3. מאָנטרעאָל: ציקא. 1958. 432-431.

גלי דרוקר בר-עם

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אַ שטערן אין פֿעלד, אויף גרינעם פּאַרמעט, אין וואָכיקן ליכט, אין טויער פֿון טעג, אין פֿונקען פֿון תּיקון, אריה שמרי: לזכּרון, אײַנזאַמלונג, גן-אדם, געזאַנגען אין שײַער, דאָס ייִנגל פֿון דיזשאָן, וואָרצלען: ייִדיש שאַפֿן אין ישׂראל, טריט אין גן-אָדם, ל"ו שירים של לייזר ציפרוס, לא אמות כי אחיה: כ"ד סיפורים מספרות יידיש בברית-המועצות, ליטעראַרישע בלעטער, ספר קלושין, פנקס נובידבור, רינגען אין שטאַם

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

די גאלדענע קייט, וועלט און וואָרט, לעבר האדם, מײַן לעקסיקאָן

תגיות חופשיות

חילוניות, חסידות, קבלה

מידע כללי

שפות תרגום
עברית

בקשר ספרותי עם
כנעני דוד
שלונסקי אברהם

עיר או ארץ מגורים
ישראל
קיבוץ עין שמר

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.