חוקרת
סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. זכתה במלגה מטעם קרן עמו"ס לעידוד מלומדים וסופרים בלשכת נשיא המדינה (2001). מכהנת כפרופסור חבר במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. עורכת שותפה של כתב העת דפים למחקר בספרות היוצא לאור באוניברסיטת חיפה. פירסמה חמישה ספרים בעברית, ומאמרים רבים בעברית ובאנגלית. הרצתה בכנסים אקדמיים במוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם. עבודותיה עוסקות בסוגיות מחקריות מרכזיות בספרות העברית החדשה. בהן: השפעה ספרותית, התקבלות ספרותית, בין-טקסטואליות, ביקורת ספרות פמיניסטית, לבטי זהות, אידיאולוגיה וחשבון נפש בשירה, בסיפורת ובדרמה. ברבים מחיבוריה מבליטה שחם את הממד ההשוואתי בזיקות הגומלין בין קורפוסים שונים – במיוחד בין הספרות העברית לספרויות אירופיות.
בספרה הראשון, ״הדים של ניגון: שירת דור הפלמ"ח וחבורת 'לקראת' בזיקתה לשירת אלתרמן״ (הקיבוץ המאוחד, 1997), היא בוחנת את סוגיית ההשפעה הספרותית בספרות העברית החדשה, כשהיא מתמקדת בסוגיית השפעתו של נתן אלתרמן על משוררי "דור הפלמ"ח" (בעיקר חיים גורי) ועל משוררי "דור המדינה" (אמיר גלבע ודוד אבידן). ספרה השני, ״נשים ומסיכות – מאשת לוט עד סינדרלה: תדמיות שאולות וייצוגי הדמות הנשית בשירי משוררות עבריות״ (2001), בוחן את סוגיית הבין-טקסטואליות וההשפעה הספרותית מנקודת מבט פמיניסטית. הספר מנתח את השימוש שעושות משוררות עבריות בדמויות נשים שהופיעו בקאנון התרבותי המערבי (אשת לוט, פנלופה, אופליה וכיו"ב). לטענת שחם, שירת הנשים העברית עושה שימוש פוליטי נרחב במסכות הנשיות המערביות מן הסיבות הבאות: לצורך חילוץ הדמות הנשית מן השוליות שנקלעה אליה; לשם מתן קול לדמויות שתוקות; למען שינוי הסדר ההיררכי שנקבע על ידי ההיסטוריוגרפיה הספרותית (שנקבעה על ידי גברים) המקובלת.
כתבה את ספר המחקר ״קרובים רחוקים: בין טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה״ (2004). בהקדמה לספר פורשת שחם בפני הקוראים את הגדרתה התיאורטית של הבין-טקטואליות הספרותית. לאחר מכן היא עוקבת אחרי מהלכי האזכור וההרמז ביצירות פרוזה ושירה עבריות, ומראה כיצד באמצעותם נוצרות משמעויותיהם של הטקסטים הללו. הקריאה הבין-טקסטואלית מוגדרת על ידי שחם כמעשה של בילוש: "הרפתקה רוחנית, מעין עבודת בילוש המשלבת רמת רגישות גבוהה כלפי טקסטים 'חשודים' והנסמכת לא רק על ידע, כי אם גם על אינטואיציה, ולא פחות מכך – על הזיכרון" (27). בפרקי הספר היא עוסקת בכותבים רבים. בהם: ביאליק ושלונסקי, אפלפלד ותומס מאן, ברנר ועמוס עוז ואחרים.
ספרה ״בדק בית: על לבטי זהות, אידיאולוגיה וחשבון נפש בספרות העברית החדשה״, ראה אור ב-2012. זהו מחקר רב-ענפי מקיף, הבוחן את המתח בין הזהויות המגוונות במרחב הארץ-ישראלי כפי שהוא משתקף בספרות העברית החדשה, בז'אנרים ותת-ז'אנרים שונים: שירה לירית, שירה הגותית, שירה פובליציסטית, פזמונים, סיפורת קצרה, נובלה, רומן ודרמה. הספר כולל שלושה שערים. שער ראשון: "לבטי כתיבה ואידיאולוגיה – היבטים של כתיבה על ארץ-ישראל", המתמודד עם שאלת הייצוג של ההוויה הארץ-ישראלית בעיקר בתקופת העלייה השנייה. שער שני: "זהויות מתנגשות", העוסק בקונפליקטים בין יהדות לציונות, גולה וגאולה, ילידות ו"יהודיות" ועוד ביצירותיהם של אהרן אפלפלד, יעקב שבתאי, עמוס עוז ואחרים; וכן, בהתנגשות הזהויות במרחב הארץ-ישראלי בפואמה "פסח על כוכים" של אבות ישורון.
השער השלישי בספר: "אידיאולוגיות וחשבון נפש", דן בעמדתו של אלתרמן בפרשת הטבח בכפר קאסם, בנושא מסעי הצלב בספרות העברית החדשה ובעץ הזית כסמן אידיאולוגי בקורפוס רחב. לספר נוסף נספח שעניינו עיונים בסוגיה: מציאות ואידיאולוגיה בפזמוני העשור הראשון למדינה.
בספר זה, כמו בספריה הקודמים של שחם, ניכרת עבודת מחקר קפדנית, שיטתית, מחדשת אך לא מתלהמת. ההבחנות שאותן היא מציעה מבוססות על היכרות נרחבת של הספרות הישראלית, על הקשריה החברתיים, התרבותיים-ספרותיים (העבריים והאירופיים) והאידיאולוגיים-פוליטיים. ספרה האחרון עד כה הוא ״על גבול האור – חתכים והתבוננויות ביצירת לאה גולדברג״ (2017).

נצר, רות. "מי ישמע לקול הזה אם לא יספרו לנו אודותיו?" הארץ ספרים. 5.12.2001. 16; פז, מירי. "מה בין אשת לוט, סינדרלה ואופליה". ידיעות אחרונות. המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות. 14.12.2001.

אמיר בנבג'י ויגאל שוורץ