חזרה לדף התוצאות

שהם אורי /// חוקר ספרות ומשורר /// נולד בקיבוץ גבת, ישראל /// 19291983 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

ביקורת
עיון
שירה

פרסים

פרס ברנשטיין

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

חוקר ספרות ומשורר
נולד בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ. סיים את בית הספר התיכון בגבת והתגייס למלחמת העצמאות. שירת כלוחם בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין והשתתף בכיבוש לוד ורמלה. אחרי המלחמה חזר לגבת, ועם הפילוג בתנועה הקיבוצית פרש ממנו, וב-1953 היה ממייסדי קיבוץ יפעת. עבר לדגניה ב' ולימד בבית הספר התיכון האזורי בבית ירח. מ-1960 חי ועבד כמורה בפנימייה החקלאית "כפר גלים" ליד חיפה. בשנות השישים רכש תואר ראשון בספרות במכון האוניברסיטאי של חיפה (לימים אוניברסיטת חיפה), והמשיך את לימודיו באוניברסיטת תל אביב לתואר השני (1971) והשלישי (1978). בשנותיו האחרונות נמנה עם סגל החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובד בבד הוסיף ללמד ב"כפר גלים" וכן באוניברסיטת חיפה ובמכללת "אורנים". סמוך למותו הועלה לדרגת פרופסור חבר.
ספרו העיקרי הוא "המשמעות האחרת" (1982), מחקר העוקב אחר גלגוליו ונוכחותו של הז'אנר האלגורי בספרות העברית מתקופת ההשכלה (ארטר, אברמוביץ), דרך י"ל פרץ וש"י עגנון ועד הסיפורת הישראלית (אהרן מגד, א"ב יהושע). בניגוד לתפישה המקובלת בביקורת, הנוטה למעט בערכו של "הסיפור המוזר" לסוגיו ולהציגו כערוץ צדדי לעומת המסורת הריאליסטית, הציב שהם את הגיבור (או "הצופה") האלגורי במרכז עניינה של הספרות העברית החדשה, בבחינת המשך של דמות הנביא המסורתי ומיצוי של המתחים הרוחניים והמטענים האידיאיים הקוטביים המפעמים בה. ההתחקות אחר דמותו של הנביא המודרני אובד-העצות מצויה בלב מחקרו הבולט השני, שהוקדש ל"מכאן ומכאן" של ברנר. בתוך כך תרם מחקר זה להבנת דרכי הארגון והמבנה הסמויות של היצירה, המלכדות אותה לשלמות אסתטית מתחת לפני שטח קרועים ומפוררים.
כמה ממאמריו של שהם על הספרות הישראלית כונסו בספרו "גיבור דורנו בארץ" (1986). הספר מכיל, למשל, תפישה ביקורתית מקורית של יצירת ס' יזהר, הטוענת כי התלבטותו של הגיבור היזהרי בשאלות מוסר היא מסווה לתשתית העמוקה של עולמו, הניזונה מן הקינה הרומנטית על היכחדותם של נופי ילדותו האהובים. בפרק אחר מנהל שהם פולמוס חריף עם תפישותיו של הימין הרוויזיוניסטי המשיחי, כפי שהן מתגלמות בדמות הגיבור ברומן "העטלף" של אהרן מגד. במאמרים אלה ואחרים ניכר שהבחנותיו של חוקר הספרות ניזונות מתפישותיו הפוליטיות השמאליות-החילוניות של המחבר ומחוויות התשתית של חייו.
ביטוי ישיר יותר לעולמו החווייתי ניתן ברשימות הביקורת שלו, שפורסמו בעיקר בשנות השבעים. ניכרת בהן רגישות מיוחדת לסיפורת של "דור בארץ" ולשירה השואבת את חומריה מנופי ארץ ישראל (יהושע רבינוב, נתן יונתן, חיים גורי). ב-1982 זכה בעבורן בפרס ברנשטיין לביקורת. הזיקה הבלתי-אמצעית לנופי הארץ וההתרפקות הרומנטית על הווייתה האבודה ניכרות אף ביתר שאת בשיריו, שפורסמו בעיתונות הספרותית מאז תחילת שנות החמישים. הקו הנמתח בהם משתרע בין שיר כ"שבועת אמונים" על כרם הזיתים בצלע ההר כסמל הילדות המאושרת, ועד לשיר "מולדת זרה", שבו הדובר שהתבגר מבכה את ה"מולדת הזאת שאיננה" וחש כזר בארצו. בימיו האחרונים הופיע קובץ שיריו "כלוב קיץ" (1983), המצטיין במגעים חושניים עשירים עם המרחב הארץ-ישראלי, ואלה טובעים בחותמם כל חוויה אחרת – האהבה, המלחמה, המחלה, ואף ספיגת הספרות והאמנות.
אחיו הצעיר של אורי שהם הוא חוקר הספרות ראובן שהם.

הולצמן, אבנר. "חקר הספרות כנקיטת עמדה". "עתון 77" 76. מאי 1986. 13; צור, ראובן ועוזי שביט (עורכים). "מחקרים בספרות עברית – ספר זכרון לאורי שהם". תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 1986; שביט, עוזי. "אורי שהם ז"ל". "ידיעון האיגוד הלאומי למדעי היהדות" 24. 1985. 43.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

גיבור דורנו בארץ, המשמעות האחרת, העטלף, כלוב קיץ, מכאן ומכאן

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ידיעון האיגוד הלאומי למדעי היהדות, מחקרים בספרות עברית – ספר זכרון לאורי שהם, עתון 77

תגיות חופשיות

אלגוריה, ביקורת פוליטית, דור בארץ, נוף, ספרות ההשכלה

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות עברית

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
קבוצת דגניה ב'
קיבוץ יפעת

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
42 (1971)

רקע משפחתי

אחיו של חוקר הספרות ראובן שהם

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.