חזרה לדף התוצאות

קדמון (פרקש) חיה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בסינפרופול, אוקראינה /// 19181960 /// גיל
כותב/ת הערך: פורת אלישע

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

מסה
עריכה
שירה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

משוררת, עורכת ומתרגמת
נולדה בסינפרופול, אוקראינה. עלתה ארצה עם הוריה ב-1925. אביה, אברהם קופמן, היה מורה בכפר יחזקאל, ואמה רופאת ילדים בעמק יזרעאל. גדלה והתחנכה בכפר יחזקאל. את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה "הרצליה". מנעוריה היתה חברת "השומר הצעיר", פעילה כמדריכה וכחברה בהנהגה הארצית הראשית. הצטרפה לגרעין המייסד של קיבוץ חצור (1937).
לאחר שעזבה את הקיבוץ למדה ספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולהשלמת לימודיה יצאה לאנגליה ב-1950. בעת לימודיה שם ערכה והגישה תוכניות ספרות בפינה העברית של הבי-בי-סי בלונדון. בתום לימודיה היתה מורה לספרות עברית ואנגלית בסמינר לוינסקי ובעוד מוסדות. הצטרפה למפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם, 1949), אבל בעת הפילוג של האגף השמאלי בראשותו של משה סנה (1953), הצטרפה אליו. ב-1954 הצטרפה עם סנה ואחרים למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י).
היתה פעילה בוועד למען השלום ובליגה לידידות ישראל-ברית המועצות. ביקרה בברית המועצות ובבולגריה וקשרה שם קשרים עם אמנים וסופרים. החלה בפרסום שירתה ב"על המשמר" בעריכת אברהם שלונסקי. השתתפה בקביעות בעיתון מק"י "קול העם" והיתה חברת המערכת של המוסף הספרותי שלו, שערך אלכסנדר פן. פירסמה גם שירי ילדים ומסות על ספרות עברית וכללית, על שירה וספרות בארצות הקומוניסטיות, ותירגמה יצירות שפורסמו שם. מתרגומיה: ליאוניד גרוסמאן, "מות פושקין", רומן (1950, בחתימת חיה קופמן); ורה פאנובה, "עתות השנה", רומן (1954, בחתימת ח' קין); "מן השירה העממית הרומנית" (1955), ועוד.
נישאה לרוברט פרקש, עולה מארצות הברית, ביולוג וקומוניסט יהודי ששירת במלחמת קוריאה והגיע ארצה בשל הרדיפות של הסנטור מקארתי. הם התגוררו בתל אביב ובה נולד בנם היחיד. קדמון חלתה ונפטרה ב-1960. על קברה בבית הקברות קריית שאול ספדו לה משה סנה ואלכסנדר פן, ובתום הלוויה הושר "האינטרנציונל". שמונה חודשים לאחר מותה נפטר במפתיע גם בעלה ונטמן לידה. קובץ משיריה, "לבעור תמיד", יצא לאור לאחר מותה (1971) בעריכת אלכסנדר פן.
רוב שיריה היו מגויסים באורח קיצוני. הם מושפעים מלשונו של שלונסקי, אך לא פחות מנושאיו המפלגתיים של פן. כמה מהם הוצבו בעמוד הראשון של "קול העם" ותפשו את מקומם של המאמרים הראשיים. קשה לחזות איך היתה מתפתחת שירתה אלמלא נפטרה בדמי ימיה.

שטרן, ש'. "עוד על השירה (סביב שירת ח. קדמון)". "קול העם". 2.8.1957. 5; שפרן, נסיה. "משוררי המפלגה – חיה קדמון". "שלום לך קומוניזם". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1983. 107-110; ראופמן, שרה. בין ספרות לאידאולוגיה, ייצוגים ספרותיים-אידאולוגיים במוסף הספרותי של '"קול העם"' בשנים 1967-1954. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 1998.

אלישע פורת

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

לבעור תמיד, מות פושקין, מן השירה העממית הרומנית, על המשמר, עתות השנה, קול העם

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

בין ספרות לאידאולוגיה, ייצוגים ספרותיים-אידאולוגיים במוסף הספרותי של 'קול העם' בשנים 1967-1954, קול העם, שלום לך קומוניזם

תגיות חופשיות

מרקסיזם

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות אנגלית

בקשר ספרותי עם
סנה משה
פן אלכסנדר
שלונסקי אברהם

עיר או ארץ מגורים
אנגליה
ישראל
קיבוץ חצור
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
53 (1971)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.