חזרה לדף התוצאות

פרוש איריס /// חוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1943 /// גיל: 79
כותב/ת הערך: חזן יעל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

חוקרת ספרות
נולדה וגדלה בירושלים. בוגרת החוגים לספרות עברית ולפילוסופיה כללית ובעלת תואר שני ושלישי בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עשתה פוסט-דוקטורט בתוכנית ללימודי יהדות והיתה מרצה אורחת בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לימדה ספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנים 1980-2011 (מ-2000 בדרגת פרופסור). שהתה כפרופסור אורח בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת שיקגו ובמרכז ללימודים מתקדמים במדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. כיהנה כחברה במועצת המערכת של כתב העת "מכאן: כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית" וכחברה במועצת המערכת של כתב העת BGU Review: A Journal of Israeli Culture.
ספרה הראשון, המבוסס על עבודת הדוקטור שלה, "קנון ספרותי ואידיאולוגיה לאומית: ביקורת הספרות של פרישמן בהשוואה לביקורת הספרות של קלוזנר וברנר", ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק ב-1992. זהו אחד המחקרים הראשונים שעסקו בתהליכי קנוניזציה ובתולדות הביקורת של הספרות העברית החדשה. בספר מצביעה פרוש על הזיקות בין השיקולים האידיאולוגיים לבין השיקולים האסתטיים של מבקרי הספרות המרכזיים בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים. כך עולים העקרונות שהנחו אותם ונחשפות דרכי ה"משא ומתן": הוויכוחים, הפשרות וההכרעות שליוו את עיצוב הקאנון של הספרות העברית החדשה.
ספרה השני, "נשים קוראות: יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה", ראה אור ב-2001. ב-2004 הספר ראה אור גם באנגלית, בהוצאת אוניברסיטת ברנדייס. ספרה של פרוש נחשב פורץ דרך לא רק בשל נושאו הייחודי והקשר ההכרחי שהוא מעמיד בין אוריינות לבין ספרות, אלא בשל הטענה בדבר "יתרונה של שוליות". פרוש טוענת שנשים אורייניות במאה התשע-עשרה הפכו לסוכנות של שינוי חברתי בתקופה של מודרניזציה וחילון בחברה היהודית המזרח-אירופית. דווקא המיקום השולי של נשים אלה, והיעדר פיקוח חברתי על כישורי האוריינות שלהן, איפשרו להן חופש יחסי, והן יכלו לקרוא הן בשפות לעז והן ביידיש. גם שיטת המחקר של פרוש עומדת על "יתרונה של שוליות", כשחילצה את העדויות על הקריאה של הנשים מתוך אנקדוטות שהופיעו באוטוביוגרפיות של כותבים גברים והפכה אותן לעדויות לגיטימיות וחשובות להבנת ההיסטוריה התרבותית של התקופה. על ספר זה קיבלה פרוש את פרס זלמן שזר לחקר תולדות ישראל לשנת תשס"א מטעם החברה ההיסטורית הישראלית.
מחקריה של פרוש עוסקים בהיסטוריוגרפיה, באתנוגרפיה ובסוציולוגיה של הספרות, וכן בהתפתחות הלשון העברית, באוריינות עברית ובהוראתה. פרוש מראה שהחברה היהודית המסורתית במזרח-אירופה במאה התשע-עשרה נמנעה מהוראת דקדוק הלשון העברית ויצרה "בערות מכוונת", שהשפיעה על כתיבה וקריאה של ספרות עברית. בין מחקריה אפשר למצוא מאמרים על אברהם יעקב פפירנא, דב סדן, חיים הזז ומנדלי מוכר ספרים. פרוש חקרה גם את אמנות הבדחנים במזרח-אירופה במאה התשע-עשרה, וטענה לדמיון בינם לבין הנשים באותה תקופה ולאתגר שהעמידה שירת הבדחנים ליחסים שבין ספרות קנונית לבין ספרות פופולרית.
בספרה השלישי החוטאים בכתיבה: מהפכת הכתיבה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה (2017), היא חותרת כנגד התפיסה המקובלת של האוריינות כמקשה אחת: קרוא וכתוב, ועומדת על הפערים בין השניים בתקופת ההשכלה בחברה היהודית המזרח-אירופית.
כמה ממחקריה על הלשון העברית, על המעבר מלשון מקראית ללשון מעורבת, על "הנוסח" של מנדלי מוכר ספרים ועל לשונו של חיים הזז, כתובים בשיתוף עם ברכה דלמצקי-פישלר מהמדור לספרות החדשה במפעל המילון ההיסטורי שבאקדמיה ללשון העברית.
ערכה בשיתוף עם יצחק בן-מרדכי את אסופת המאמרים "בין כפור לעשן: מחקרים ביצירתו של אהרן אפלפלד" (1997), ועם חמוטל צמיר וחנה סוקר-שווגר את אסופת המאמרים "הספרות והחיים: פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה: למנחם ברינקר, ביובלו" (2011).

אלאור תמר. ""נשים קוראות: יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה"". "סקריפט: אוריינות, מחקר ומעש" 2. 2001. 223-226; מוקד, גבריאל. "בין קאנון לאידיאולוגיה". "עכשיו" 59. 1992. 350-353;
Arkush, Allan. "Iris Parush: 'Reading Jewish Women"'. Jewish History 19.3.2005. 395-397; Cohen, Tova. "'Information about Women is Necessarily Information about Men': On Iris Parush's 'Reading Women"'. Journal of Israeli History 21. 1-2. 2002. 169-191; Jelen, Shelia. "Reading and Writing Women: Minority Discourse in Feminist Jewish Literary Studies". Prooftext 25. 1-2. 2005. 195-209.

יעל חזן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בין כפור לעשן: מחקרים ביצירתו של אהרן אפלפלד, הספרות והחיים: פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה: למנחם ברינקר, ביובלו, מכאן: כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, נשים קוראות: יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה, קנון ספרותי ואידיאולוגיה לאומית: ביקורת הספרות של פרישמן בהשוואה לביקורת הספרות של קלוזנר וברנר

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

סקריפט: אוריינות, מחקר ומעש, עכשיו

תגיות חופשיות

היסטוריוגרפיה, מגדר

מידע כללי

שפות תרגום
אנגלית

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות עברית
פילוסופיה

בקשר ספרותי עם
בן-מרדכי יצחק
דלמצקי-פישלר ברכה
סוקר-שווגר חנה
צמיר חמוטל

תחומי מחקר
ספרות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
34 (1977)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.