חזרה לדף התוצאות

פנואלי (פינלס) ש"י (שמואל ישעיהו) /// מסאי ומבקר /// נולד במיידאן, גליציה /// 19041965 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

ביקורת
מסה

שפות יצירה

יידיש
עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

מסאי ומבקר
נולד בעיירה מיידאן ליד רֵישָא (זֶ'שוּב) שבגליציה. למד בחדר ובישיבה. מ-1919 עד 1924 התגורר ברישא עצמה, ובאותה תקופה פירסם את ביכורי כתיבתו בעיתון מקומי קצר-ימים שערך בעצמו ("העברי", טבת תרפ"ד). בשנות העשרים פירסם בעיקר שירים ורשימות פרוזה בעברית וביידיש. בהדרגה עבר מכתיבה דו-לשונית אל "העברי"ת ומן הספרות היפה אל ביקורת הספרות, שנעשתה לתחום ביטויו העיקרי. הוא השתתף בקביעות בעיתונות "העברי"ת בפולין ("הצפירה", "גלים", "זרמים", "בדרך"). למד בווילנה בסמינר "העברי" למורים ובאוניברסיטה ע"ש סטפן באטורי, ושימש מורה בערים שונות ברחבי פולין, מגליציה ועד ליטא. ב-1933 יצא למסע ארוך במזרח הרחוק, ופירסם עשרות רשימות מן הדרך. ישב זמן-מה בחרבין שבסין, וב-1935 עלה משם ארצה. עד 1946 שימש מורה ומנהל בבית הספר בנהלל, ולאחר מכן ניהל את הסמינר למורים בגבעת השלושה. ב-1954 הצטרף לאוניברסיטת תל אביב המוקמת והולכת, ייסד בה את החוג לספרות עברית ועמד בראשו עד יומו האחרון.
בשלושים שנות חייו בארץ פירסם מאות מסות ורשימות בענייני ספרות וחינוך בעיתונות הספרותית – בעיקר ב"גזית", "גליונות", "זמנים", "דבר" ו"מאזניים". מבחר ממסות הביקורת שלו כונס בספריו "דמויות בספרותנו החדשה" (1946); חוליות בספרות "העברי"ת החדשה (1953); "ספרות כפשוטה" (1963). עיונים מונוגרפיים מקיפים יותר נכללו בספריו "חיים הזז" (1953); "יצירתו של ש"י עגנון: מסת מחקר" (1960); ברנר וגנסין בסיפור "העברי" של ראשית המאה העשרים (1965). הצגה עקרונית של תפישתו האסתטית מצויה בספרו "מסה על היפה שבאמנות הספרות" (1964), שרוב הדוגמאות בו נטולות מן הספרות "העברי"ת.
כתיבתו על הספרות טבועה בחותמה של השקפה רומנטית. הוא ראה את יצירת הספרות כביטוי למעמקי הנפש של יוצרה, ולפיכך נטה לכתיבת מסות-דיוקן המשלבות בין דיון בפסיכולוגיה של היוצר ובין עיון ביצירותיו. הספרות נתפשה בעיניו כשיא ההבעה האנושית, משום שהיא מאפשרת לחוש באמיתות הקיום הגנוזות ובמסתורין האינסופי שבעולם. את הספרות "העברי"ת המודרנית ראה כתחליף למסורת הדתית בזכות הכיסופים הטבועים בה לקדושה חדשה. הביקורת עצמה נתפשה בעיניו כעיסוק יצירתי לכל "דבר", הכרוך בהתרשמויות סובייקטיביות ובהפעלת אינטואיציות עמוקות ולא בפרוצדורות אנליטיות דייקניות. לפיכך האמין שהכתיבה הביקורתית צריכה להיות פיוטית, ציורית ובעלת ערך אסתטי בפני עצמה, ואף מימש זאת בכתיבתו שלו.

גוברין, נורית (עורכת). "פלס: מחקרים בביקורת הספרות "העברי"ת – מאסף לזכר ש"י פנואלי". תל אביב: מכון כ"ץ לחקר
הספרות "העברי"ת, אוניברסיטת תל אביב. 1980; קריץ, ראובן. "הרומנטיקן האחרון בביקורת "העברי"ת". "ערב רב". תל אביב: פורה. 1990. 121-115.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

הערך באתר פרויקט בן יהודה

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בדרך, ברנר וגנסין בסיפור העברי של ראשית המאה העשרים, גזית, גליונות, גלים, דבר, דמויות בספרותנו החדשה, העברי, הצפירה, זמנים, זרמים, חוליות בספרות העברית החדשה, חיים הזז, יצירתו של ש"י עגנון: מסת מחקר, מאזניים, מסה על היפה שבאמנות הספרות, ספרות כפשוטה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ערב רב, פלס: מחקרים בביקורת הספרות העברית – מאסף לזכר ש"י פנואלי

תגיות חופשיות

דו-לשוניות, פסיכולוגיה, רומנטיקה

מידע כללי

תחומי לימוד אקדמיים
הוראה

עיר או ארץ מגורים
גליציה
וילנה
חרבין
ישראל
ליטא
סין
פולין
רישא

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
29 (1933)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.