חזרה לדף התוצאות

פּוטַש ריקוּדה /// משוררת בשפת היידיש /// נולדה בפולין /// 19061965 /// גיל
כותב/ת הערך: חבר יעל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר

תחומי יצירה

שירה

שפות יצירה

יידיש

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

משוררת בשפת היידיש
נולדה בפולין. אביה יקותיאל פוטש היה עיתונאי, ואחיה הבכור מרדכי נרקיס (1957-1898) היה מנהל מוזיאון "בצלאל" בירושלים ואביו של חוקר האמנות היהודית בצלאל נרקיס. בגיל שש-עשרה החלה לכתוב ולפרסם שירים בפולנית, ועברה ליידיש אחרי הפוגרום בלבוב ב-1918. ב-1924 העתיקה את מגוריה ללודז', שם נישאה למשורר היידי חיים-לייב פוקס ופירסמה משיריה בכתבי עת בוורשה ובלודז'. עלתה ארצה ב-1934 אחרי גירושיה מפוקס והתיישבה בירושלים, שם עבדה עד מותה כספרנית הספרייה לאמנות ב"בצלאל".
זכתה להכרה כשארבעה משיריה נכללו באנתולוגיה של משוררות יידיש "ייִדישע דיכטערינס אַנטאָלאָגיע" (שיקגו, 1928, בעריכת עזרא קורמן). ספר שיריה הראשון, "ווינט אויף קלאווישן" (רוח על מנענעים), פורסם בלודז' ב-1934. בשנות השלושים והארבעים פירסמה שנים-עשר שירים בלבד, כולם בעיתון היידיש הארץ-ישראלי "ניַיוועלט". ב-1952 הופיע בלונדון ספר שירים ארץ-ישראליים, "פון קדרון-טאָל" ("מנחל קדרון"). ספר נוסף, "מולד איבער תּמנע" (מולד מעל תמנע), ראה אור בירושלים (1960). אחרי מותה פורסמו קובץ השירים "לידער" (שירים, 1967) וקובץ הסיפורים הקצרים "אין געסלעך פון ירושלים" (בסמטאות ירושלים, 1968). פוטש השתתפה בסלון הספרותי-אמנותי שהתקיים בביתו של מרדכי נרקיס בירושלים, בהשתתפות ציירים כליאופולד קרקאור ומרדכי ארדון, שעמו היה לה קשר אישי ואמנותי במשך שנים רבות. היא הכירה גם את המשוררת והציירת אלזה לסקר-שילר שחיה בירושלים מ-1939 עד מותה, והקדישה לה שיר וסיפור.
רבים משיריה המוקדמים משקפים זרמים מודרניסטיים של ראשית המאה העשרים וניתן לאפיינם כ"ציורים מילוליים", שבהם מיתרגמות תמונות חזותיות למילים. יצירתה בארץ ינקה משני קטבים תרבותיים, אירופה והמזרח הקרוב, שתרמו למזיגה התרבותית המשתקפת בשיריה.
באורח פרדוקסלי לכאורה, היתה לה זיקה לתנועה הכנענית של שנות הארבעים. היא לא השתייכה לתנועה זו, שגינתה את היידיש כסממן גלותי, אך כבר בספרה "מנחל קדרון" אפשר לזהות אלמנטים כנעניים, למשל בכותרת "הכתב מכנען" ("כנענישע שריפט"). שירים מאוחרים יותר מוקדשים לאלים פגאניים כמו תמוז ואלים בבליים ("אין תמוז", "בבלישע געטער"), וסיפורה "עשתורת" מקשר בין הדמות המרכזית לאלה הכנענית הקדומה. רבים משיריה קשורים קשר הדוק לנופי הארץ ושואבים השראה ממסורות עתיקות. היא הרבתה לכתוב על ירושלים, שכונותיה ודמויותיה. מבקרי ספרות היידיש בארץ התרכזו בעיקר בצד זה של יצירתה, בעוד שמבקרים בחו"ל פירשו את התמטיקה המקומית שלה ואת שילוב העברית המודרנית ביצירתה כ"בגידה" בתרבות יידיש. שירתה היתה יוצאת דופן בקרב הקהילה של סופרי יידיש בארץ, שהיו כשלעצמם חריגים בתרבות המקומית.

חבר, יעל. "מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש". ירושלים: יד יצחק בן-צבי. 2005;
Chaver, Yael. "'How Shall I, So Poor, Go Forth?' The European Poetry of Rikuda Potash". Prooftexts Vol. 27, No. 1. Winter 2007. 54-81; Forman, Frieda Johles. "Rikudah Potash". Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. 1.3.2009.

יעל חבר

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אין געסלעך פון ירושלים, ווינט אויף קלאווישן, ייִדישע דיכטערינס אַנטאָלאָגיע, לידער, מולד איבער תּמנע, מנחל קדרון, נייוועלט, פון קדרון-טאָל

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש

תגיות חופשיות

כנענות, מודרניזם, נוף

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
ארדון מרדכי
לסקר-שילר אלזה
נרקיס מרדכי
קרקאור ליאופולד

עיר או ארץ מגורים
ירושלים
ישראל
לודז'
פולין

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

רקע משפחתי

אשתו של המשורר היידי חיים-לייב פוקס|אחותו של מנהל המוזיאון מרדכי נרקיס

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.